 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה, אבי, שהזכרת יוצר אהוב ומוערך, שהזכיר לי כמה רגעי קסם. הראשון הוא מההופעה הבלתי נשכחת של האמיל ולהקתו בקולנוע דן אי אז בחילת שנות השמונים. אחרי שנים של האזנה לתקליטים שלו ושל וד"ג, היתה לנו התגלות במעמד חצות והאמיל שיגע אותנו. עד אז לא ידעתי שיש לו די הרבה מעריצים בישראל, אבל התעלות הרוח האמיתית באה כשגיליתי שהקהל פשוט שר יחד עם האמיל, כאילו הוא היה איזה שלמה ארצי או פוליקר מלודי. כמה ימים אח"כ הוא הופיע באמפי בפארק הירקון אבל אז החידוש קצת נעלם. מי שנחרט בזכרוני מאותה הופעה היה המתופף שלו, שכינויו היה מוצארט (עכש"ז). אני כותב מתופף אבל הוא לא סתם נתן קצב אלא פשוט ניגן על כמות מצומצמת של כלי הקשה שונים. אחרי כמה שנים יצא לי לראות אותו בבוטום ליין בניו יורק בעקבות התקליט The love songs, ביצועים מחודשים לשירי אהבה שונים, אם אפשר לקרוא כך לשיר כמו This side of the looking glass. בכל אופן, אני הולך להקשיב עכשיו ל Still life. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי לא ידעתי על הדיון הזה בזמן אמיתי ובכל מקרה כיום בטח לא יסתכלו בתגובתי יותר. אבל הוא הזמר הכי אהוב עלי בעולם הכי שאפשר. נכון, גרג לייק בראשון של ק.ק. מהמם יותר אבל פיטר לוקח אותי למקומות הנפשיים האמיתיים. אני אוחז בהרבה אלבומים שלו ושל ואן דר.. ראיתיו בניו יורק פעם... טוב זהו בעצם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 1009, 14. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי להעמיד דברים על דיוקם: מוצרט הוא הבסיסט ניק פוטר. המתופף, גאי אבנס, מכונה brain. כן כן, טרחנים הם חובבי הפרוג, ובכך טמונה חינניותם... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |