בתשובה לאיפסילון, 06/06/04 23:36
שתי טענות לא מבוססות 224053
חוששני כי טענתך "מי שיראה מילה בכתב (בספר, בעיתון, או בכותרות-תרגום בטלויזיה) ידע כיצד יש להגות אותה (בתנאי כמובן שהיא תיכתב נכון. אבל לכך אפשר ברוב המקרים לדאוג)" אינה מציאותית. ילדים אינם יודעים לקרוא ניקוד כהלכה בדרך כלל. לדעתי אין הדבר נובע ממורכבות הניקוד אלא מתוך הרגל להבין מתוך ההקשר לצד הנטייה לקרוא מעט ולקרוא טקסטים שקל להבינם על פי ההקשר.

למשל מקרה שקרה לי לא מזמן עם תלמיד כיתה ט' נבון למדי. הטלתי עליו את המשימה הכבירה לקרוא את המילה פְּקַדְתֶּם. הפעם, אבוי, שלא בתוך משפט. בתחילה קרא "פיקדתם" ואז קרא "פקדתם" ולבסוף טרח להתעמק בכתוב ולקרוא נכונה. מובן שנטיית היחיד של המילה גם כשנקראה נכונה הייתה "פיקד" לדבריו.

יש לי תחושה שהדבר נובע מאיזו כהות לשונית שנוצרת כתוצאה ממיעוט היחשפות לאתגרים מילוליים דרך קבע. כאילו התלמידים עושים שימוש כה מועט בשפתם עד כי לשונם מתכהה והם מתקשים לקלוט דקויות בלשון גם כשאלה ברורות לנגד עיניהם. אומרים שמי שנחשף לשפות רבות בגיל צעיר לומד לא רק לשלוט בהן אלא גם מפתח יכולת טובה לשפות. נראה לי כי פה פועל הכיוון ההפוך: חוסר היחשפות מספיק גורם לנסיגת היכולת ללמוד ולתפעל שפה.

זה מזכיר לי סיפור של חבר מורה שהתעקש ללמד את תלמידי התיכון שלו כיצד לנסח תשובה כהלכה. לאחר ששינן להם כי אין פותחים תשובה ב"ש..." הצליחו תלמידיו להפיק את התשובה הבאה: הסיבות לפרוץ המרד הן: ש...

לכן חשוב לחשוף תלמידים לדקויות לשוניות: זה מפתח יכולת לשונית טובה, מפתח רגישות ויכולת הבחנה באשר ללשון, ואילו חשובות לא פחות מן "החשיבה הלוגית" שמתמטיקה אמורה לפתח. ואיזו דקות לשונית טובה יותר מניקוד?

אני נוטה לחלוק גם על טענתך "הניקוד יהיה נפוץ הרבה יותר, והשפה הכתובה תהיה קלה יותר לקריאה." נדמה לי גם כי זה הוכח מדעית, שכחתי היכן, כי ניקוד מעכב את הקריאה דווקא כי הוא מוסיף סימנים שאינם נחוצים.
כיצד קראת את המשפט הבא: המורה שלנו הסביר את החומר.
סביר כי קראת בזכר כראוי. כיצד ידעת כי יש לקרוא המורה בזכר בעוד הפועל שיקבע זאת נמצא רק שתי מילים אחר כך? זאת משום שמהירות תפיסת המילים גבוה יותר מן הקריאה וההקראה. מנגנונים נוספים פועלים ברקע והניקוד רק מפריע לעבודתם. ואם, חס ושלום, קראת לא נכון? אז חוזרים לרגע ומתקנים. האם לשם כך שווה לתקן את כל הניקוד?
מה שהציעה האקדמיה לעשות הוא פשוט להוסיף ניקוד חלקי במקום הנדרש. קמץ או מפיק פה ושם, לפי הצורך, עושים את העבודה היטב ולשם כך לא נדרשת עבודת מחקר מעמיקה במילון: מי שכבר מנקד חלקית, טורח לעשות זאת היטב. כמו כן, תמיד ניתן לנסח קצת אחרת כדי להבהיר את הנקודה מבלי לנקד.
המפסל במומו מפסל, לא? 224058
''יש לי תחושה שהדבר נובע מאיזו כהות לשונית שנוצרת כתוצאה ממיעוט היחשפות לאתגרים מילוליים דרך קבע.''
שתי טענות לא מבוססות 224112
הסיפור שלך על "אין פותחים תשובה ב"ש..."" מזכיר לי את הסיפור על אחד ששאל מישהו "?Where's the bathroom at" ולאחר שנענה כי אין לסיים משפט במילת יחס, תיקן ל:
"Where's the bathroom at, asshole?"
שתי טענות לא מבוססות 224120
Never use a preposition to end a sentence with.
224182
This is exactly the kind of English up with which I shall not put.

יש לי תחושה... 224277
שראייתך מתכהה או שלהבי לשונך מתקהים, או שעליך לחדול לדבר גבוהה-גבוהה. אלו דברים חשובים מאוד, במיוחד כאשר בלהט ההקלדה משתמשים ב''כי זה'' או ''תוך'' מיותרים וחוזרים שלוש פעמים באותו משפט על אותו שם עצם או פועל.
יש לי תחושה... 224291
והיכן השגיאות?

אגב, הלשון הגבוהה בדבריי מפתיעה גם אותי. באמת תוצר מוזר. לרוב איני כותב כך. ואכן, יש לי תחושה כי ראייתי מתכהה לאחרונה. גם המסך שלי פולט זוהר משונה.
יש לי תחושה... 224391
''קהות לשונית'' ולא ''כהות לשונית''

''שמהירות תפישת המילים גבוהה יותר'' ולא ''שמהירות תפיסת המילים גבוה יותר''

''אלו'' ולא ''אילו''

''נדמה לי כי הוכח מדעית, שכחתי היכן, כי ניקוד דווקא מאט את הקריאה משום שהוא מוסיף סימנים שאינם נחוצים'' ולא ''נדמה לי גם כי זה הוכח מדעית, שכחתי היכן, כי ניקוד מעכב את הקריאה דווקא כי הוא מוסיף סימנים שאינם נחוצים''.

''לדעתי הדבר אינו נובע ממורכבות הניקוד אלא ממיעוט בקריאה והרגל להבין את המעט שנקרא על פי ההקשר'' במקום ''לדעתי אין הדבר נובע ממורכבות הניקוד אלא מתוך הרגל להבין מתוך ההקשר לצד הנטייה לקרוא מעט ולקרוא טקסטים שקל להבינם על פי ההקשר''.
יש לי תחושה... 224402
"תפסיה" ולא "תפישה" על פי גישתה החדשה של האקדמיה.

למעט התיקון האחרון כולם אכן דורשים תיקון. באחרון שינית את המשמעות מעט:
אני טענתי כי 1. קואים מעט 2. מבינים על פי ההקשר 3. קוראים טקסטים שקלים להבנה על פי ההקשר.
אתה תקנת ל:1. קוראים מעט. 2. רגילים להבין על פי ההקשר. השמטת את החלק העוסק בסוג החומר שנקרא. אבל גם כך, תיקוניך במקום. אני מודה עליהם.
יש לי תחושה... 224555
לגבי החלפת השין בסמך כגישת האקדמיה. אני לא כל כך מסכים עם הגישה שלה בכל המקרים. יש הגיון בהמרת משור במסור שכן אנו מנסרים ולא מנשרים, אבל במקרים שונים ההחלפה מוחה הבחנות דקות.
הדוגמה שעולה לי בראש היא כתיבת הפועל פרס מול פרשׂ, שלמיטב ידיעתי אמור להכתב אך ורק בסמך. השימוש משמיד שוני במשמעות. פרישה משמעותה היא פתיחת עצם כלשהו לגודלו המלא או כיסוי מלא כמו "הספינה פרשה מפרשיה" (ולא תגיד "מפרסיה") או "פרישה ארצית". פרס לעומת זאת משמעותו חתך משהו לפיסות כמו "אבא פרס את הלחם לפרוסות".
יש לי תחושה... 224558
גם פיסוק משפטים ופישוק רגליים אינם אותו דבר.
יש לי תחושה... 224718
בשעה עסר הבוקר הגיע סר המסחר והתעסיה של יסראל למסרדו של נסיא המדינה, ודיווח לו על הסריפה שלא הותירה סריד מעסרות כבסים (כולל סה אחד). הנסיא, שלא סמח לשמע הבסורה, שאל: "מה נעסה?"

עברית קשה ספה.
ממש סיסו וסימחו 224720
יש לי תחושה... 224743
אני סונא לפרגן, אבל הפעם סיחקת אותה. סא ברכה!
יש לי תחושה... 224929
אמת, אמת. אם כי דווקא במקרה של ''תפיסה'' נראה לי כי ההחלפה הולמת.נדמה לי גם כי גישת האקדמיה היא החלפה נקודתית (בנקודות רבות) ולא החלפה גורפת.
שתי טענות לא מבוססות 224457
בהנחה שאתה צודק, וילדים אינם יודעים לקרוא ניקוד כהלכה, אפשר לייחס זאת לעובדה שהם נחשפים לניקוד לזמן קצר ביותר (שנת לימודים אחת, כמדומני). יש להניח שגם בשנה הזאת לא נעשה נסיון רציני מדי ללמד ניקוד - כיוון שההתיחסות אליו היא כאל "גלגלי עזר" - משהו זמני ומסורבל שהמטרה היא להפטר ממנו.

תלמיד כיתה ט' ודאי לא ראה טקסט מנוקד במשך שמונה שנותיו האחרונות. מדוע אתה מצפה ממנו שיקרא ניקוד בקלות ובלי להתעמק?

מה שאתה אומר לגבי מיעוט היחשפות הוא נכון. אני תומך בהצעתך להרבות בחשיפת ילדים לניקוד - אבל הדבר פשוט איננו מעשי בשיטת הניקוד הנוכחית, שיש צורך להיות מומחה כדי לכתוב בה.

לגבי המחקר המוכיח כי ניקוד מאט את הקריאה - גם אני שמעתי עליו, אבל אינני יודע עליו פרטים נוספים. אם למשל הוא נערך בקרב אנשים הרגילים לקרוא ללא ניקוד (אפשרות סבירה בהחלט - היכן תמצא אנשים אחרים?) הרי שהתוצאה שהתקבלה היא צפויה בהחלט, ואיננה מלמדת דבר. אשמח אם מישהו יוכל להוסיף פרטים.

לגבי "המורה שלנו הסביר" - במקרה זה אכן "קריסת פונקציית הגל" למשמעות הנכונה קורית מהר יחסית - כי רק מילה אחת מפרידה בין המלה הדו-משמעית לבין זו המכריעה אותה. אבל לעתים קרובות קורה שהקורא נמצא במצב של סופרפוזיציה של משמעויות במשך זמן רב יותר - ואז לעתים צריך לחזור לתחילת המשפט ולקרוא אותו שוב. אמנם הדבר נעשה באופן כמעט בלתי-מודע, אך אין לי ספק שהוא מעכב את הקריאה במידת מה (אצלי, לפחות).

לסיום אגייס לצידי את חכמי טבריה, שסברו כי קריאת טקסט בלתי מנוקד היא קשה מספיק לא רק בשביל להצדיק את תיקון הניקוד - אלא אפילו בשביל להצדיק את המצאתו.
שתי טענות לא מבוססות 224768
למיטב ידיעתי, ניקוד התנ"ך נעשה לא במטרה להקל על קריאתו אלא כדי לכפות פרשנות אחידה.
מי שקרא את ספר "וטהר ליבנו" אולי מכיר את הסיפור על הפרשנות האבודה של ספר בראשית. זה מתחיל כך:
"בְּרֵאשִית בֵּרָא אֱלֹהים אֵת הַׂשָּמַיִם וְאֵת הַאָרֶץ, וְהַאָרֶץ הָיְתָה? תָּהוּ וּבָהוּ; וְחָשָׁך עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוּר וַיְהִי אוּר. וַיַרְא אֱלֹהִים אֶת-הַאוּר כִּי-טוֹב וַיַבְדֵל אֱלֹהִים בֶּין הַאוּר וּבֶין הַחָשָׁך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים