בתשובה לעוזי וי, 10/06/04 19:48
שאלה לאסטרונומים 225314
האחרון קרה ב11 במאי 1984 (כצפוי) והבא יקרה ב10 בנובמבר 2084. הנה רשימה שלהם, שמראה שזה קורה 4 פעמים ב384 שנים, פעמיים במאי ופעמיים בנובמבר עם הפרשים של 79 שנים בתוך כל זוג ושל 100 ו126 בין הזוגות.
יותר משעשע, ב22 בנובמבר 2065 נוגה יעבור על פני צדק. לרוע המזל זה יקרה 8 מעלות מהשמש, כך שלא נזכה לראות את זה.
שאלה לאסטרונומים 225315
וגם אני טעיתי, המחזורים הם של 100 ו26 שנים בין הזוגות, כך שזה קורה 4 פעמים ב284 שנים.
שאלה לאסטרונומים 225320
השאלה היא מאיפה המספרים האלה. למה התדירות שבה נוגה מסתיר לנו את השמש תלויה באורך היממה שלנו?
שאלה לאסטרונומים 225322
לא הבנתי את השאלה.
שאלה לאסטרונומים 225353
האם העובדה שנוגה מסתיר את השמש ארבע פעמים ב- 243 שנים ושאורך השנה של נוגה הוא 243 יממות היא צירוף מקרים?
(למה ארבע ולא שתיים, אם כבר?)
שאלה לאסטרונומים 225367
נראה לי שכן. המעברים של הארץ על פני השמש ביחס למאדים (מחזוריות של 284 שנים) ושל מרקורי ביחס אלינו (מחזוריות של 46 שנים) הם בלי קשר לאורך היממה שלהם.
למה ארבע ולא שתים? קודם כל, כי ככה יצא, טענות לקב"ה.
אם מחפשים סיבה יותר פיזיקלית, אפשר להסתכל על זה באופן הבא. לפי המחזוריות של המעברים אפשר להבין שיש 243 זוויות במישור המלקה שבהן "נפגשים" נוגה וכדה"א. אם שלושת הגופים היו נקודתיים, אז כדי שיהיה מעבר של נוגה על פני השמש, היתה צריכה זווית כזאת להיות בדיוק על קו החיתוך בין מישורי הסיבוב של נוגה ושל כדה"א. הסיכוי לכך הוא אפסי ולכן סביר שלא היו מעברים כאלו בכלל. אם היו אז היו אחד או שניים. השמש כמובן אינה נקודתית, היא חצי מעלה למעשה. הזווית בין מישורי הסיבוב של נוגה ושל כדה"א היא 3.4 מעלות כך שכאשר נוגה נמצא באותה כיוון כמו כדה"א הוא יכול להיות בזווית של עד 8.6 מעלות מעל או מתחת למרכז השמש, בעוד שרק סטייה של עד רבע מעלה תיתן את האפקט הדרוש. (אני מקווה שאני זוכר טריגו כמו שצריך) לכן רק בארבע הזוויות הקרובות ביותר לקו החיתוך (שתיים מעל ושתיים מתחת, שתיים בדצמבר ושתיים ביוני) מקבלים מעבר כזה.
שאלה לאסטרונומים 741209
למיטב הבנתי המוגבלת - לא מדובר בצירוף מקרים.

המכפלה המשותפת הנמוכה (lcm) של 365 ו243 היא 365*243. כלומר שבהינתן נקודת מסוימת במסלולי כדו״א ונוגה מול השמש - יעברו 365*243 יממות שהם 243 שנים עד שיחזרו שניהם *בדיוק* לאותן נקודות היחס מול השמש (כלומר יעברו טיפה יותר אם נחשב גם את מה שאחרי הנקודות העשרוניות, אבל נראה שכולם כאן מסתפקים בקירוב).

במשך התקופה הזאת, כמו שיודע כל מהנדס תכנה, יעברו שתי הפלנטות בכל צירופי המיקום האפשריים כולל ארבעת הנקודות - אותם הסברת כל כך יפה - שבהם נוגה נראה חולף על פני השמש בתצפיות ארץ.
שאלה לאסטרונומים 741219
לא אענתי שמדובר בצירוף מקרים, טענתי רק שאין קשר לאורך היממה של נוגה או של כוכב חמה. ברור שיש קשר לאורך השנה שלהם.
שאלה לאסטרונומים 741221
במחשבה שניה , יש לי חור בחישוב. צריך לחשוב על זה עוד קצת.
שאלה לאסטרונומים 741260
החור הוא (למקרה שמישהו מתעניין) ההנחה שאפשר לבצע lcm על מספרים אי-רציונלים. בפועל יעבור אינסוף שנים עד שהפלנטות יחזרו בדיוק מתמטי לאותן נקודות היחס‏1. כנראה שיממה, שהיא טיפ-טיפה פחות ממעלה, היא הרזולוציה המתאימה לתצפית הזאת. (וגם סביר שלא מדובר ב-‏243 שנים *בדיוק* ושהאסטרונומים עצמם הסתפקו בקירוב, אולי אף כזה שמבוסס על אותו כשל חישובי).

___
1. שגם זה חסר משמעות, כי תנועת הפלנטות אינה אחידה ברמה המתמטית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים