 |
|
 |
||
|
||||
 |
נורא לא נעים, כנראה לא שמעתי מימי את שרית הספרית. לא ראיתי מעולם את אסתי המכוערת, ואת נינט ראיתי (ושמעתי) רק בגלל שהילדים הסדיסטים מיסמרו אותי אל הספה לכמה דקות (קצר אבל כואב). החורים בהשכלתי הולכים ומתרבים, והיקיות-המכלה-כל, אין לאן לברוח ממנה. כמו יתר לחץ דם, זה רק הולך ורע עם הזמן. אני מניחה שאתה צודק, והנערה תחליט בעצמה ונאהב אותה בכל שם שתבחר. ואני אוהבת אותך. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |