בתשובה לאב מאמץ, 11/06/04 8:43
טובת הילד 225430
ומה לדעתך יחשוב וירגיש ילד כזה אם יגלה בגיל שמונה עשרה שהוריו המאמצים האהובים נלחמו עם הוריו הביולוגיים, שרצו ויכלו לגדל אותו, ונצחו אותם באופן משפטי?
טובת הילד 225432
בהנחה שהוריך גידול אותך באופן ראוי, ואת אוהבת ומכבדת אותם - מה תהה הרגשתך אם תגלי שלמעשה את מאומצת?

ייתכן שאסתקרן וארצה לדעת מי הם וייתכן שאחליט שמוטב לא לדעת, אבל ברור לי שאמשיך לאהוב ולכבד את הורי, ולהורי הביולוגים אתייחס כאל זרים ולא כאל משפחה. לדעתי זה מה שיחשוב וירגיש ילד כזה. מה דעתך?
טובת הילד 225586
אין לי כלל בעיה עם זה שהורים מאמצים ילד. אפילו להפך, אם הייתי ילד של הורים כאלה, מעבר לאהבה הטבעית להם ,אני גם אתמלא הכרת תודה על כך שהם גידלו אותי בלי שהם היו "חייבים".
אבל הבעיה היא אחרת. מה תאמר אם תגלה שהוריך המאמצים בעצם חטפו אותך מהוריך האמיתיים? נכון, כאן זה לא כל כך קיצוני, אבל זה בהחלט יכול להראות כך לילד שמתבגר, ומבין שאפשר היה שהוא יגדל אצל הוריו הטבעיים, ושזו אשמת הוריו המאמצים שזה לא היה כך?
טובת הילד 225616
מה תאמרי אם תגלי שהוריך זרקו אותך לפח האשפה ולאחר יום החליטו בכל זאת לאסוף אותך. נכון, כאן זה לא כל כך קיצוני, אבל זה בהחלט... קצת דמגוגי?

אנשים שונים מגיבים בצורות שונות, אבל הניחוש שלי הוא שבהנחה שהילד אוהב ומכבד את הוריו האמיתיים (אלה שבאמת גידלו אותו, לא אלה שתרמו את ההרכב הגנטי שלהם) ברוב המקרים טענותיו של הילד יהיו כלפי ההורים שויתרו עליו בגיל צעיר (גם אם הם נזכרו אחרי מספר חודשים וחזרו בהם). זו תגובה הרבה יותר סבירה ואנושית ("למה לא רציתם אותי מלכתחילה?") מאשר התגובה שאת מדברת עליה ("איך העזתם לרצות לאהוב אותי, להלחם עלי ולגדל אותי במקום לוותר עלי למען אלה שכבר עשו זאת ואז התחרטו?").

בכל מקרה, אני לא חושב שב"טובת הילד" מדובר בכלל על מה תהיה תגובתו בגיל 18.
טובת הילד 225897
אשלח גם אותך לhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2931209,00.h...
טובת הילד 225904
אני מניח שהילד ידע לסלוח על חולשות אנושיות שנעשו ברגעי חולשה.
ואם הוא לא ידע, כנראה שהוא צריך בית חם שילמד אותו לסלוח ולא להיות כעשו הרשע אשר ''עברתו שמרה נצח''.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים