בתשובה לרון בן-יעקב, 06/05/01 7:21
אנגלית 22571
And in a carefully calibrated reconstruction of the first weeks of the nearly eight-month-old conflict, the committee said the outbreak of the deadly clashes could not be attributed solely to Prime Minister Ariel Sharon's well-guarded stroll past Jerusalem's ancient mosques last September, as some Palestinians have said, nor to a preconceived effort by the Palestinian leader Yasir Arafat to unleash a bloody popular uprising, as Israeli officials have asserted.

זה מוכיח בדיוק את מה ששטענתי בתגובתי למעלה.
אולי מישהו יסביר לי לעזאזל מי אשם לפי דו"ח הועדה הזו?
אנגלית 22605
הדו"ח נזהר לא לחלק אחריות. אמנם נטען, ובצדק, כי ביקורו של שרון לא היה הגורם לפרוץ האינתיפאדה (אלא פשוט הגיע ב"עיתוי לא טוב"). מאידך, באה לידי ביטוי ההכרה שלמעשה קיים בשטחי הגדה וברצועת עזה מצב כיבוש דה-פקטו, ומצב זה היה בין הגורמים לאירועי שבעת החודשים האחרונים.

בפועל, כל ההתפלספות הזו מיותרת. הרי לשני הצדדים היו כאן אינטרסים - ישראל רצתה בהקפאת המצב (לאחר שנהיה ברור כי תתקשה להשיג הסכם קבע), והרשות רצתה להניעו קדימה, ובמקביל היתה צריכה להכנע מעט למגמות אנטי-ישראליות מצד רוב האוכלוסיה.

עיקרי הדו"ח משקפים את עמדת ארה"ב: מצד אחד הקפאת ההתנחלויות (ובניגוד למה שנאמר כאן, הדרישה הזו לא הובאה בסוף הדו"ח, וניכר כי היא דווקא עמדה במרכזו), ובמקביל הפסקת האלימות הפלסטינית. במילים אחרות, ארה"ב מבקשת להקפיא את המצב בכללותו במידת האפשר, ובכך למנוע הסלמה אזורית ולהבטיח את זרימת הנפט התקינה לדוד סם וחבריו.

ובכל מקרה, דיבורים על "נצחון" או "הפסד" הם ילדותיים. הדו"ח תואם בעיקרו את האינטרסים האמריקנים, וצריך לבחון אותו מההיבט הנ"ל.
אנגלית 22611
מעניין: מדוע ועדת מיטשל היא ועדה אמריקאית ולא של האו"ם? מה אכפת לשני הצדדים מה יקבעו האמריקאים, שכה ברור שיש להם אינטרסים מרובים בעניין זה? מה מעמדם של האמריקאים כבוררים? ואיך זה עולה בקנה אחד עם מדיניותו המוצהרת של בוש לחוסר התערבות?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים