בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 13/06/04 11:53
מצילים מול מורים 225883
כשהמצילים נמצאים בעבודה הם מספקים את הסחורה - אנשים לא טובעים.
כשמורים נמצאים בעבודה הם מספקים את הסחורה - הילדים נמצאים אצל בייביסיטר.

בעוד שווה לשלם כל מחיר עבור הצלת חיי אדם ‏1, איני מבין למה משלמים מחיר כה גבוה עבור בייביסיטר.

1 אימרה דמגוגית להחריד, ובלתי נכונה בעליל.
מצילים מול מורים 225884
למורים משלמים מחיר גבוה?! הם בקושי מקבלים משכורת.
מצילים מול מורים 225891
קרא שוב. עבור בייביסיטר הם מקבלים תשלום גבוה.
אם כוונתך היא שהם מספקים סחורה אחרת - למשל חינוך או הוראה - הרי שאכן מגיע להם התשלום הגבוה.
מצילים מול מורים 225997
תגיד, אתה חושב שבמצב היום, עם יחס כמו שלך למורים, יש למורים אפשרות לתת משהו אחר ? אתה בעצמך חלק לא קטן מהבעיה. למורים היום אין אפשרות לחנך תלמידים, כי אז יגיע ההורה המודאג ויתלונן על המורה. אי אפשר לחנך בלי אפשרות להעניש, כי מה לעשות - ילדים לא רוים שיחנכו אותם.
ועל הוראה אין בכלל מה לדבר. במצב של היום, הכל תלוי רק ברצון הטוב של הילד ללמוד, ובד"כ זה לא מספיק.
כן, זה המצב היום כאן בארץ. בתי ספר צריכים "למכור" את עצמם לתלמידים, ואז כשהתלמידים הם ה"לקוחות" אז אין שום דרך לחנך או ללמד.
מצילים מול מורים 226023
מאיפה הקביעה שלמורים אין אפשרויות להעניש?
מצילים מול מורים 226076
אני מכיר מקרה שבו תלמיד תיכון בעט במורה, ואותו תלמיד אפילו לא הושעה מבית הספר. זה גם לא הגיע לעיתונות.
למה לא העיפו את התלמיד לעזאזל? (אגב, הוא לא היה תלמיד למופת גם לפני זה)
כי בית הספר צריך לשמור על תדמית טובה, כי אם לא אז בשנה הבאה יגיעו פחות תלמידים ויצטרכו לפטר מורים.
דוגמא נוספת היא התלמיד שהיכה מורה ביבנה לפני שנתיים-שלוש, המורה אושפזה לתקופה ונגרם לה נזק תמידי, אבל הדיון היה אם צריך לפתוח לו תיק במשטרה - "כי הוא ילד טוב", ולא רצו לפגוע בסיכויים שלו להגיע לקורס טייס.

אילו הן רק דוגמאות של מקרים קיצוניים (כי אותן אני זוכר), אבל זה משקף את היחס של המערכת למורים ולסמכויות שלהם.
מצילים מול מורים 226065
אני חושב שמי שמנסה לחנך ילדים בלי לבקש רשות מההורים נדון לכשלון ולצרות. במקור ראשון הובא דוגמא אחת מיני רבות על איך ההורים מנסים לעזור לילדים שלהם:
הם משאירים אותם עוד שנה בגן.

כל עוד הורים אינם בוחרים את ביה"ס של ילדם, פשוט חבל על הזמן. ואין לזה שום קשר למורים. מורים אינם קוסמים והם אינם עושים ניסים. עבודתם נדונה מראש לכשלון - שלא באשמתם.
מצילים מול מורים 226082
אם ההורים תומכים בתלמיד בכל מצב, גם כשברור שהתלמיד לא היה בסדר (ראה תגובתי לאייל האלמוני), אז מערכת חינוך תקינה צריכה להעניש את התלמיד אפילו אם הוריו מתנגדים.
חוץ מזה, לפני 30 שנה, כשמורה זכה לכבוד ויראה מתלמידיו (לפחות לפי מה שאני שמעתי), מערכת החינוך היתה בשיאה - המקום הראשון המדובר שממנו התדרדרנו לאחרונה. אז ההורים לא יכלו לבחור בית ספר לילד. אבל היום כשההורים כן יכולים לבחור את בית הספר - תראה איפה אנחנו נמצאים.
מצילים מול מורים 226117
המורים, בשמשם כבייבי סיטר, ממלאים את דרישת הלקוחות, בהנחה שלקוחותיהם הם ההורים או "הציבור".
בכל מקרה של שביתת מורים, מוצדקת(1) או לא, כנגד פגיעה בשכרם או כנגד פגיעה באיכות ההוראה(1), קמה זעקה מפי ההורים, ומובא קול העם (בלי קשר למק"י): איך זה שהילדים יסתובבו ברחובות, ושוב ירדו לטמיון(2) אלפי ימי עבודה של הורים חסרי סידור.
זה מה שהלקוחות רוצים, זה מה שהמורים(3) מספקים.

___
(1) והיו גם כאלו.
(2) בלא מעט מקרים במשמעותו המילולית של הביטוי
(3) לפחות אלו מביניהם שויתרו על הנאיביות ו/או ה"ייעוד" ונכנעו לדרישות השוק.
מצילים מול מורים 226140
אתה באמת חושב שהסיבה היחידה שהורים שולחים את ילדיהם לבית הספר היא בתור בייביסיטר? (פרט לחוק חינוך חובה, שלא ממש חל על תלמידים בכיתות י"א - י"ב)
אולי זה נוח שהילדים נמצאים במקום מסודר בשעות היום, אבל אם זאת הסיבה היחידה לקיום בית ספר אז אולי עדיף שמרגע שמותר לילדים להתחיל לעבוד, שיפסיקו ללכת לבית ספר.
בנוגע להתייחסות להורים כלקוחות של בית הספר - זה אחד הדברים שפוגעים בחינוך בארץ בשנים האחרונות. כשאתה הלקוח אז אתה תמיד צודק (גם כשאתה לא) והצד שצריך להענש במקרה של טעות זה בית הספר והמורים, וככה אי אפשר לחנך או ללמד.
ובנוגע להערה 3 שלך - זה הרבה יותר קשה לשמור על על "ייעוד" עם ההערכה שמורים מקבלים היום. פעם, כשלמורה היתה הערכה אז זה היה הרבה יותר טבעי. אני לא שמעתי אף פעם בייביסיטר עם ייעוד - אבל מבחינת היחס אני רואה שהם אותו דבר בעיני אנשים מסויימים.
הורים כלקוחות 226154
ההורים הם האחראים על חינוך ילדיהם, ולא ניתן להתעלם מהם.
לביה"ס אין, ומעולם לא היו, כלים להכריח את ההורים לשתף פעולה. ביה"ס זקוק לשיתוף פעולה של ההורים על מנת להטיל משמעת על הילדים (אותם בתי ספר המתבססים על משמעת).

מה שקורה היום זה שההורים נדרשים לספק את הילד שלהם בתאריך הקבוע בחוק, לחתום על הצ'קים ואז לשתף פעולה עם המורים בהטלת משמעת, לרוב כשהם לא יודעים איך ו/או הניגוד להשקפת עולמם. כלומר הם נאלצים לגבות דברים שהם לא היו עושים לילדים שלהם בחיים.
למרות הכל, רוב ההורים מגבים את ביה"ס מעל ומעבר, חותמים על הצ'קים ונותנים לילדים על הראש כשבלבם הם חושבים שהילדים צודקים ‏1.

אילו ההורים היו בוחרים את ביה"ס ובית הספר בוחר את התלמידים היו ההורים יודעים מראש מה נדרש מהם אם הם רוצים את ביה"ס. הם היו משתפים פעולה מתוך ידיעה שזה מה שהם בחרו. ומי שלא רוצה את תנאי ביה"ס אומרים לו כך את ילדך ולך לבי"ס אחר.

1 נתעלם מיעילות העניין.
הורים כלקוחות 226229
אבל ככה זה היום - ההורים יכולים לבחור באיזה בית ספר ילדם ילמד. אומנם רוב ההורים שולחים את הילד לבית ספר שקרוב למקום מגוריהם, אבל זה לא מחייב, פשוט יותר נוח ברוב המקרים.
הורים כלקוחות 226234
לא ממש נכון.
בבתי הספר התיכוניים זה המצב, אבל בחטיבות ביניים ובבתי ספר יסודיים ישנם אזורי רישום, כאשר רישומו של תלמיד לבית ספר שאינו איזור הרישום שלו, דורש אישור מיוחד, שמדיניותו הרשמית של משרד החינוך היא, ככלל, לא לתת אותו.
הגורם המוסמך לתת את האישור הוא מחלקת החינוך של הרשות המוניציפלית. כאשר ההורים מעוניינים להעביר תלמיד לבית ספר אחר בתחומי אותה רשות, הרשות בד"כ לא תערים קשיים מיוחדים(1). לעומת זאת אם אתה רוצה להעביר את הילד לבית ספר שנמצא ברשות אחרת (גם אם הוא יותר קרוב למקום מגוריך) הרשות לא תתלהב לתת את האישור. בכל מקרה - האישור נדרש.
___
(1) למשל כאשר הדבר מביא למעבר סף קריטי של מספר התלמידים בכתה באחד מבתי הספר, או לחוסר איזון משווע בין בנים לבנות בכתה.
הורים כלקוחות 226238
בזמנו, כמעט ולא היתה בחירה בין בתי ספר. הורי היו צריכים לשנות במקצת את הכתובת כדי שאגיע לבית הספר שהיה יותר קרוב (שאגב היה נחשב פחות טוב).

מה קורה היום איני יודע. כמדומני שברוב הרשויות עדיין אין בחירה והילדים נשלחים לבית ספר שמוקצה להם. כך למשל נראה מהמודעות על הקיר בחיפה (יש אומנם בתי ספר פרטיים ועל אזוריים מעטים).

יתרה מזאת, אין מודעות הורית מספקת לבחירה. ההורים אינם מודעים לחובתם לבחור וממילא עדיין מתוכנתים לעניין של לריב עם ביה''ס של המגיע להם, במקום לעבור לבית ספר ממול ולקבל מה שהם רוצים.
הורים כלקוחות 226281
אמנם כשמדובר בבתי ספר יסודיים אין חופש בחירה מוחלט של ההורים, אבל בכל זאת תמיד יש אפשרות בחירה. לכן, לפי טענתו של יעקב, ההורים אמורים יודעים מה הדרישות של בית הספר ואמורים להסכים להן. אם ההורים לא מודעים אז זה כנראה הם לא ביררו את הפרטים לפני שרשמו את הילד לבית הספר - ואז זאת כבר אחריות שלהם.
לכן - אם הורים שולחים את הילד לבית ספר מסויים אז הם אמורים להסכים לרוב‏1 הדרישות של בית הספר.

1 במיוחד במקרים שבהם ברור (גם להורים‏2) שהילד היה לא בסדר.
2 ואם לא, אז כנראה גם משהו אצלהם לא ממש בסדר.
הורים כלקוחות 226285
אם כל בתי הספר מנוהלים על ידי קרטל של משרד החינוך הרי שלהורים אין הרגשה שיש הבדל משמעותי בין בתי הספר.

נותר לנו לדחוף לחינוך ההורים לבחירת בית הספר של ילדם, כדי שההורים יהיו צרכנים פעילים. ובמקביל להוביל לעצמאות יותר גדולה של בתי הספר, ולאפשר יותר תחרות.
הורים כלקוחות 226334
אגב, אם לא הבנת או שאני לא הייתי ברור, כל הרעיון של תלמידים בתור צרכנים ומורים בתור נותני שירות הוא לא בדיוק רעיון בריא למערכת חינוך.
חלק מהחינוך זה גם להבין שלא מגיע לך הכל (גם אם להורים שלך יש הרבה כסף, למשל). גם כבוד לסמכות זה קשור לחינוך. אבל איך אפשר לכבד סמכות כאשר אין כמעט סמכות, ואת מה שנשאר ממנה מנסים לבטל? על אחריות למעשים בכלל אין מה לדבר, אם אתה פשוט יכול לאיים על בית הספר שתעבור לאחד אחר.
אני לא מתכוון להגיד שבמקרים קיצוניים לא צריך לאפשר להעביר ילד בי"ס, אבל לא בתור עוד כוח מיותר שנותנים לתלמידים.
הורים כלקוחות 226371
אתה בתור הורה תעביר את בנך לבית ספר שלדעתך יותר גרוע כי הבן שלך מפריע ועושה מהומות?
יהיו מעטים שיעשו זאת ולאחר ביקור ב 4 בתי ספר יתייאשו.

הסמכות נשברה בין השאר בגלל שההורים לא מגבים כי הם לא בוחרים. אם היו בוחרים היו מגבים.
תסתכל על גוף ההורים בבית ספר בו הם בחרו ותראה איזה פרגון יש שם, איזו רוח התנדבות ואיזה גיבוי למורים.
הורים כלקוחות 226381
בתור הורה אני מניח שהייתי מנסה לגרום לבן שלי להפסיק "להפריע ולעשות מהומות" במקום להעביר אותו בית ספר. קשה לי להאמין שמורים בארבעה בתי ספר יפלו לרעה.(למעשה, קשה לי להאמין שמורים בבית ספר אחד יעשו את זה)

אכן יש בתי ספר פרטיים, אבל ההורה צריך *לבחור* לשלוח את ילדו אליו. הסיבה שאין הרבה כאלו היא שאין דרישה להרבה כאלו, דווקא בגלל ששם חשובה התערבות של הורים, כי לא לכל הורה יש זמן או סבלנות להתערב בכל דבר בבית הספר.
הורים כלקוחות 226387
יש מעט בתי ספר פרטיים כי המדינה רודפת אותם.

הורים יכולים גם לבחור בית ספר שלא ידרוש מהם עזרה והתערבות. אבל ההורים לא יבחרו בית ספר שאתו הם הולכים לריב.
הורים כלקוחות 226395
למה? הרבה אנשים בוחרים בן-זוג כזה בדיוק.
הורים כלקוחות 226399
וכאן אנו סוגרים מעגל. תפקידו של השכ''ג הוא להיות המציל של אנשים אלו כדי שלא יריבו עם בני זוגם. אולם השכ''ג בשביתה ואינו מציל את בני הזוג.
הורים כלקוחות 226419
אבל מה שאני מנסה להגיד זה שההורים לא צריכים לריב עם בית הספר מראש, לפחות ברוב המקרים.
כי כשהכול מגיע לילד, אז הוא לא צריך ללמוד ויכול להתנהג איך שהוא רוצה (כולל באלימות) - והמורים צריכים להסתדר עם זה, ועוד לקבל תלונות על איכות החינוך וההוראה.

אני בכלל לא מדבר כאן על מקרים (הרבה יותר נדירים) שבהם הילד מקבל יחס לא ראוי. מה שקורה בד"כ זה שהמורים פועלים כראוי, אבל התלמידים מתפרעים בצורה שמחריפה משנה לשנה. למה? כי כל פעם בודקים את הגבולות, וכשרואים שהגבולות פרוצים אז אפשר להמשיך לשלב הבא. עד שתלמיד לא ירצח מורה זה לא יהיה ברור פה כנראה, ובקצב הזה זה כנראה לא יקח כל כך הרבה זמן.
הורים כלקוחות 226422
1) אני לא מוכן להאשים את הילדים בכלום. ואני מניח שגם אתה לא.

2) מישהו הכניס לילדים את האלימות הזאת, את החוצפה ואת כל השאר.

3) הכלל הנקוט בידי הוא שמשמעת צריך להיות בנוי על שניים: דרוש מהילדים כמות מינימלית ועמוד עליהם בכל הכח.

4) אתה מתלונן על כך שהמורים לא עומדים על מה שהם דורשים מהתלמידים (כי אין להם כלים). אני מסכים איתך אבל מוצא את עיקר האשמה בדרישות הבלתי אפשריות.
דחיסת 35 ילדים במבחר של רמות בתוך כיתה אחת ודרישה שהילדים ישבו בשקט ויקשיבו או ינהגו כעדר בדרך אחרת הינה דרישה כמעט בלתי אפשרית מהילדים.
האלימות והחוצפה נובעים מכך.

5) על כן נדרשת רפורמה במערכת החינוך שתשנה את הגישה אל הילדים.

6) גם בלי רפורמה זאת, אם ההורים היו בוחרים את בתי הספר הם היו בוחרים את המתאים ביותר לילדם והיו מתאימים את עצמם אל ביה"ס. למורים היו יותר כלים לעמוד על הדרישות שלהם.

7) עצם הושבתו של ילד בכיתה הינה יחס לא ראוי. אמנם ל 50% מהילדים זה נחשב סביר, ואתה כנראה ביניהם, אבל הייתי מצפה למחשבה על החצי השני.
הורים כלקוחות 226472
1) בטח שאני מוכן להאשים את הילדים. אמנם לא בכל מקרה, אבל במקרים של אלימות (למשל) מצד הילד הוא האשם. נכון שיש גורמים נוספים כמו הסביבה, חינוך, הידיעה של הילד שלא ייענש בצורה חמורה וכו', אבל עדיין הילד אשם גם הוא.

2) נכון, אבל זה לא אומר שהילד לא אחראי למעשיו.

3) מסכים. אבל פה אין את החלק של לעמוד בכל הכוח - יש רק דרישות מינימליות (שקטנות כל הזמן).

4) גם פעם היו 35 ילדים ויותר בכיתה, אבל המצב לא היה כמו היום. דווקא היום מספר התלמידים קטן יותר בד"כ. האלימות והחוצפה נובעים בעיקר מאי-ההענשה.

5) ניסו כבר הרבה רפורמות, יש לך אולי רעיון לאחת יעילה ?

6) אני לא חושב שאם ההורים יוכלו לבחור את בית הספר זה ישנה את הסירוס של יכולת הענישה של בית הספר.

7) כדי לשנות את המצב הזה צריך רפורמה בכל מערכת החינוך, שכוללת שינוי מוחלט של מבנה בתי הספר - או אולי אפילו ביטול שלהם. שוב, כמו קודם, אין ערובה שהשינוי יהיה לטובה (במיוחד אם להסתמך על נסיון העבר), או שהוא אפשרי בכלל.
הורים כלקוחות 226483
1) אתה צודק שיש להאשים את הילדים אבל זה לא יעיל במסגרת דיון זה. תפקידינו למנוע מילדים להגיע למצב זה.

4-5-6) הרפורמה שאני מציע היא פתיחת מערכת החינוך לתחרות. הבת של חבר שלי למדה בכיתה א' בבי"ס ממלכתי דתי. הוא הלך דווקא לממ"ד (למרות האפשרויות הקורצות ויכולתו הכספית) מתוך אידיאל. כשבתו חטפה מכות, והמנהלת הגיבה באופן רופס, הוא העביר אותה לבי"ס פרטי. יש קוים אדומים ומישהו עבר אותם.

אני שמעתי על ילד, מהטובים והמעולים שבהם, שבמהלך משחק בכדור פגע (אולי בעט) בלי כוונה בילד אחר. למרות שהיה ברור שהילד לא עשה דבר רע, הוא הורחק מביה"ס וההורים היו צריכים להגיע למחרת, כי בביה"ס היה כלל שבכל מקרה של אלימות כך נוהגים. ההורים היו שמחים על כך - אפילו מאד שמחים.
ההורים יודעים שגם אם יפגעו בילדם תהיה תגובה דומה. אני מניח שרוב ההורים יבחרו בבתי ספר מהסוג הזה ולעומת זאת יברחו מבתי ספר בהם לאיש לא אכפת, שם ישארו כל הילדים שלהוריהם לא אכפת.
כשהם יגלו מה עשו לילדים שלהם הם גם יעזבו ובתי ספר אלו ישתנו או ייסגרו.

אין ספק שהפעלת קשיחות מעין זו היא קשה. יבואו הורים ויתלוננו ויצעקו. אבל הורים אלו הם מיעוט שבמיעוט. אם הם יבחרו את ביה"ס הם לא יתנהגו כך, יבחרו לעצמם בי"ס שמתאים להם או יוקעו.

אבל חשוב לציין, הורים מעין אלו יהיו מיעוט רק אם ההורים ידעו שאכן הם בחרו בביה"ס. כשביה"ס נכפה עליהם ויש בו כל מיני דברים חשודים גם כך, הם יחשדו גם בעניין זה ולא ישתפו פעולה בעניינים אחרים.

תחרות הוא העניין.
תחרות גם יאפשר למצוא שיטות יותר טובות ויותר מתאימות לילדים בימינו (הרי הכיתות היום מתנהלות בערך כמו במאה ה 19 כשלכל הורה היה שוט?).
הורים כלקוחות 226600
סוף סוף אנחנו מסכימים על משהו! שני המקרים שדיברת עליהם מביעים את הדיעה שלי - בתי הספר צריכים להגיב בחומרה כלפי מקרי אלימות כאלו.
אומנם באמת במקרה השני רוב ההורים היו מתלוננים (ואכן אפשר להבין זאת), אבל זה צעד בכיוון נכון, כך שכל מקרי האלימות מטופלים.
בנוגע לתחרות, זה פשוט יהפוך למצעד מכירות של בתי ספר. ואם נניח (כפי שטענת) שרוב ההורים לא מוכנים לגישה כזאת של בית הספר, אז ברוב בתי הספר המצב יישאר כמו היום, ונגמרה הרפורמה.

ובנוגע לשוט מהמאה ה-‏19: היום תלמידים (גם ביסודי) מאיימים על המורים שיעזו לגעת בהם. "מה תעשי לי? תרביצי לי? נראה אותך נוגעת בי!" - ציטוט לא מדוייק אבל זאת רוח הדברים.
הורים כלקוחות 226605
אנחנו בהחלט מסכימים על המטרה.
העניין הוא שהדרך כאן הוא העיקר.
האם באמת נראה לך שרוב ההורים ירצו בתי ספר שטופי אלימות? האם באמת רוב ההורים (או מיעוט בעל משמעות צרכנית) אדישים לגורל ילדיהם?

נכון. בהתחלה יהיו בתי ספר שימכרו להורים כאן לא נבלבל לכם במוח והמורים לא יענישו את הילדים שלכם. כשההורים יגלו שזה לא טוב הפיקציה הזאת תעלם.
אבל בהעדר תחרות שום דבר לא נעלם ושום דבר לא נבחן. הכל הופך להיות האשמות וקרקס של חלקלקות לשון. אחד אומר השיטה שלי נהדרת אבל המורים לא יודעים כלום, השני אומר השיטה מזוויעה והשלישי אומר שאין מזגנים. לכשלון יש אבות רבים ורק ההצלחה יתומה - כי אין הצלחות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים