בתשובה לאיפסילון, 14/06/04 20:26
הצעה: להרחיב את מספר סימני הניקוד 226047
תודה על המידע! את הכתיב של naïve שהזכרת דווקא הכרתי, אבל משום מה לא שמתי לב שהוא גילוי נוסף של אותו העיקרון.

אני לא כל כך מתלהב מהשיטה משום שממילא, כפי שראינו בדיון זה, יש באנגלית קשר רופף למדי בין כתיב התנועות להגייתן (השיר מתגובה 224784 ממחיש זאת מצויין). פתרון של כמה מקרי קצה נדירים למדי לא מצדיק, לדעתי, את הסרבול שבהוספת ה- dieresis הנ"ל לכל המקלדות וכו'.
הצעה: להרחיב את מספר סימני הניקוד 226061
משעשע (אותי) שבאנגלית צריך *להוסיף* סימנים ל vowels כדי לקרוא אותם כפשוטם.
הצעה: להרחיב את מספר סימני הניקוד 226068
על לא דבר. ואגב, לפי המאמר בויקיפדיה, השימוש בסימן הזה היה נפוץ יותר עד שנות ה-‏40, והשימוש שנעשה בו בניו-יורקר הוא שריד לימים ההם, ולא ממש חידוש. ככה שהכותרת של הפתיל הזה לא מדויקת - המגמה ההיסטורית, גם כאן, היא להפחית בסימנים.
לאותה מגמה אפשר לייחס אולי את ביטולה של ה-ß בגרמנית (אם השמועות ששמעתי הן נכונות. מישהו יכול לאשר שזה אכן קרה, ולספר מתי ומדוע?)
הצעה: להרחיב את מספר סימני הניקוד 226090
אם אינני טועה, השימוש ב-ss במקום ? קיים בעיקר כאשר כותבים בדואר אלקטרוני וחוששים משיבוש (שחלק ממערכות הדואר אכן מחוללות). ישנם גם כאלו המעדיפים להשתמש ב-oe (נדמה לי) במקום ? מסיבה זו ממש.

... והשיבושים שמחולל "האיל" בהודעה זו הם דוגמה טיפוסית למצב זה!
הצעה: להרחיב את מספר סימני הניקוד 226104
ברפורמה שנכנסה לתוקף בסביבות 1998, הוחלט להחליף את ה-ß ב-ss, *רק בחלק מצומצם מהמקרים*. בדיוק עשיתי אז קורס גרמנית בגרמניה‏1. אם מאז שינו עוד, לא שמעתי על כך.

1 ומנהל הסניף של מכון גתה, כשנשאל על-ידי אחד הסטודנטים על הסיבה לרפורמה, ענה משהו על כמה פרופסורים שמקבלים כסף ואין להם מה לעשות.
הצעה: להרחיב את מספר סימני הניקוד 226294
תודה. סביר להניח שהרפורמה הזו היא המקור ל(מיס)אינפורמציה ששמעתי.
הצעה: להרחיב את מספר סימני הניקוד 226094
שמעתי בתוכנית של לין טראס (כי לא קראתי את הרב מכר שלה על סימני פיסוק תגובה 226018) שסימני הפיסוק הראשונים הומצאו על ידי המחזאים היוונים. היו להם שלושה סימנים, עליון אמצאי ותחתון. המטרה המקורית היתה כדי לסמן לשחקנים את אורך הקטעים וכדי לעשות סדר בטקסט שניראה כמו רצף אל מלים. מה שיפה הוא שהסימון שלהם לקטע קטן היה הנקודה התחתונה, אבל בימינו נקודה דווקא באה בסוף המשפט. אגב, היא מנסה להחיות את הנקודה-פסיק כסימון ביניים בתוך המשפט; כדי להפריד בין רעיונות קשורים אבל שלא דורשים הפסקה גדולה של נקודה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים