בתשובה לאורי, 15/06/04 5:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא. במקרה זה אני חושב שהבנתי היטב. אנחנו פשוט לא מסכימים (למרות שככל הנראה אנו מגיעים למסקנות דומות אנו חלוקים מאוד בהנחות הבסיס). שנינו מסכימים שצריך להיות סט מסויים של חרויות בסיסיות בלתי ניתנות לשלילה (ע"י החלטת רוב וכדו') ומוגנות בחוקה מיוחדת (נוסח ההכרזה האמריקאית), אחרת פשוט לא מדובר בחברה חופשית. המחלוקת היא בשאלה אם זכות הילודה צריכה להיות זכות כזו, ונובעת מכך שאתה ליברל יותר אדוק ממני וכנראה גם מאמין יותר גדול ממני בליברליות כאידיאולוגיה. עד כאן הכל בסדר. הבעיה מתחילה כאשר אתה משיב לי כגמולי ומעוות את עמדותי. מאחר ואין אלו עמדותי ברור שתשובותיך אינן מספקות אותי. "עמדתך הבסיסית, אם הבנתי אותה נכון, היא לאדם אין זכות לחירות ומאליו נובע כי אין לו זכות להוליד, אלא אם כן קיבל היתר לכך מטעם בעלי הכוח/סמכות" - בודאי שזו אינה עמדתי. עצם העובדה שזכות ההולדה החופשית אינה בעיני זכות יסוד אינה אומרת שאיני רואה בה חרות חשובה ששלילתה גורמת עיוותים תקלות וסבל קשה לחברה (ציינתי זאת במפורש). יש לנו הרבה זכויות שאינן זכויות יסוד (נסיעה בשבת, זכות לחגוג את 1 במאי או המימונה) ואין זה אומר שצריך או שרוצים לותר עליהן. "...שבחברה שזיו העושר נוגה עליה ..." - אתה מיחס חשיבות מעטה לנקודה שבעיני היא עקרונית. מעבר לזכויות היסוד, העושר והאפשרויות של החברה קובעות עד כמה היא יכולה לאפשר לעצמה חרויות אזרח שונות. ברגע שאתה תובע באורח דוגמטי ממדינה אפריקנית ענייה או מסין את אותן הזכויות הליברליות שאתה תובע ממדינות בנלוכס, אתה מתנתק מן המציאות והופך ל"ליברל להכעיס" (מעין איפכא מסתברא שכזה). לא מדובר כאן ברציונליזציה של מעמד ביניים אנוכי ומפונק, אלא בשאלה רצינית ביותר של הצורך להתאים גישות ליברליות למציאות הכלכלית בעולם (אלא אם כן אתה טוען שהליברליות יכולה להתקיים רק בבנלוכס ומעלה). היחס של מרבית הליברלים להתערבות המדינה בחרות ההולדה בסין, היא בעיני הוכחה הן לצורך בדרגות שונות של חרויות וזכויות ליברליות והן לכך שזכות ההולדה אינה זכות בסיס. (אני יודע שסין אינה מדינה חופשית, אבל איני סבור שזה בגלל תכנון המשפחה הכפוי שם). "אתה מניח במובלע (אך באופן ברור ביותר) כי אתה תמנה עם החזקים שיוכלו להרשות לעצמם מותרות אלו..." - לא טענתי ואני לא סבור כך. ציינתי במפורש, שבמילה "מותרות" איני מתכוון שהמדובר במשהו לא חשוב ומיותר, אלא לכך שמדובר בזכות שאינה זכות יסוד (בעיני תתכן מדינה חופשית הכופה או מעודדת תכנון משפחה). "אם אין לך חירות להלכה, מי ימנע מפני אובדנה בפועל?" - אני לא סבור שהעובדה שזכות מסויימת מוגדרת בחוק או בחוקה (כזכות יסוד) נותנת לה הגנה אבסולוטית. (חוקת וימאר לא הוכיחה יכולת הגנה עצמית מרשימה). גם ההפך אינו אקסיומה בעיני (זכויות סוציאליות לנכים לא מוגדרות כזכויות יסוד ובכל זאת די קשה לפגוע בהן). משל הרב יחיעם צוויקאר - שים לב כי דוקא הליברליות שלך היא בהסכמה עם כבוד הרב שיאמר "השמאלנים האלו עם העיגולדים, בשביל הכלב מוקי והחתולה פוצי, רוצים לאסור עלי למלא את מצוות התורה ולהביא 12 תלמידי חכמים יראי שמיים שימלאו את הארץ בכבוד השם". עמדה זו היא רצינית יותר ממה שהצגתי ויש בה לא מעט צדק. אחרי הכל מדובר בשאלה של עדיפויות בין ערכים חשובים ומתחרים. אתה מניח שגם העניין העקרוני וגם הרב יחיעם אינם רציניים. בוא נכניס לחוקה שכבוד הרב וצאנו יכולים להתרבות כרצונם ואז כבוד הרב יסכים להגן על כל החוקה כולל הדברים שהוא מתנגד להם (יכבד את זכויות המיעוט). המחשבה שאפשר ליסד דו-קיום עם אנשים המסרבים להיות אחראיים, הוא נאיביות. "לטענתך, הולדה היא מותרות כיוון שהיא מהווה סכנה לעושר המשאבים של כדור הארץ" - טוב זה סתם שטות, ועיוות להכעיס. אמור " המשאבים המוגבלים של כדוה"א אינם מאפשרים התרבות עד אין סוף, ללא ירידה מקבילה של איכות החיים". נשמע יותר הגיוני. "אינני מייחס חשיבות כלשהי לרעיונות המאלתוסיאניים" - אני דוקא כן. זה שהוא טעה במאה ה-19(?) לא אומר שהכל עורבא פרח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כהרגלי, אני מנסה תמיד לעמוד על טיב היסודות ומהם להמשיך הלאה. כתבת: "שנינו מסכימים שצריך להיות סט מסויים של חרויות בסיסיות בלתי ניתנות לשלילה (ע"י החלטת רוב וכדו') ומוגנות בחוקה מיוחדת (נוסח ההכרזה האמריקאית), אחרת פשוט לא מדובר בחברה חופשית." ובכן, לא. איננו מסכימים על כך כלל ועיקר. בעיני, ישנן שתי זכויות בסיסיות: הזכות לחיים והזכות לחירות, כשכל שאר הזכויות מוּקשות מהן. כך, לדוגמה, בנויה גם הכרזת העצמאות האמריקנית. לגישתי, אם ישנה זכות לחירות המוגבלת רק במקום בו מימוש חירותך פוגע בחירותי, מאליו נובע כי לכל אדם זכות הולדה שאינה צריכה להיות מבוקרת על ידי גורם כלשהו. מאחר ואתה טוען מחד בזכות "ערכת חירויות בסיסיות" ומאידך טוען כי זכות ההולדה "אינה זכות יסוד" (במשמעות שהיא אינה המשך הכרחי ומובן מאליו של הזכות לחירות, אם הבנתי אותך נכונה) אתה חוזר בעצם לעמדה לפיה לאדם אין זכות לחירות כלל. המהלך הלוגי הפשוט הבא יבהיר זאת: 1. נתון שקיים א' וכל מה שאינו א', אינו א'. 2. נתון ש-ב' יכול להגדיר מהו א' ומכאן, מגדיר גם מה אינו-א'. 3. כלומר, ב' יכול לקבוע כרצונו שהכל א' או שהכל אינו א'. ובהצבה לענייננו: א. אם ישנה ערכת חירויות בסיסיות (א'), נובע מכך שישנן חירויות המוצאות מכלל זה (אינו א') ב. אם ישנה ערכת חירויות תחומה ומוגדרת (א'), הרי שמישהו (ב') צריך להגדיר מי תמנה על אותה ערכה ומי לא (מה א' ומה אינו א') ג. אם הגדרת ההימנות או אי-הימנות מסורה בידי מישהו, כל הזכויות מופקעות, שכן כולן יכולות להימנות או שלא להימנות על ערכת הבסיס. (ב' יכול לקבוע כרצונו שהכל א' או שהכל אינו א'). ובמלים פשוטות: זכותו של אדם לחירות אינה נתונה לו אלא מופקעת מראש (תלויה בהחלטת ב'). ================= אשר לכל מה שאמרת על "הצורך להתאים גישות ליברליות למציאות הכלכלית בעולם" אשאל בפשטות: מהי סמכותך (או סמכותו של מישהו) לקבוע מה הנכון והראוי עבור אדם אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. ואיפה קיימת חברת האנרכיה האוסטרית-הליברלית שבה איש אינו מוסמך לאשר או לגזול זכויות מזולתו, מלבד בעולם האידאות הטהורות? היכן הוכחת הקיום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמר נתן החכם של שילר: לא האמת כי אם החיפוש אחריה. היינו, החברה שאני מבקש אינה קיימת, אך היא המטרה שאליה יש לחתור לדעתי. מעוניין להציע אלטרנטיבה המבוססת על עקרונותיך אתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"The reasonable man adapts himself to the world. The unreasonable one persists in trying to adapt the world to himself. Therefore all progress depends on the unreasonable man."
George Bernard Shaw |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |