בתשובה לאורית המקורית, 15/06/04 9:12
על גבו של ילד 226279
כל מלה- זהב.

ומי שאשם בפסטיבל הזה הוא העיתונות הכתובה והאלקטרונית, שמריחה את הדם במקומות הכי נסתרים ועטה עליו, כדי להתפרנס. ועוד מנסה לעטוף את זה באצטלה של ''זכות הציבור לדעת''.

לפחות העיטים והצבועים בטבע, מתפקדים כמטהרי-השטח. העיתונות לעומת זאת רק מוסיפה עוד ועוד זבל מהביל למרחב הציבורי.

ולחשוב שפעם עיתונות היתה כנראה מקצוע מכובד.
על גבו של ילד 226283
ייתכן שהתקשורת אשמה אבל מי שהביא את הסיפור לפרסום אשם אף יותר.
מישהו חשב שזה יקדם את עניינו והביא את הסיפור לתקשורת.

ולכן אשם יותר מכל הוא מי שנתן את הרושם שניתן להרויח מפרסום תקשורתי, כלומר מי שנתן בידי בית המשפט את היכולת להחליט החלטות על סמך שיקול דעת בלעדי הנתון להשפעה תקשורתית.

אילו היה חוק ברור, השופטת יכלה רק לקיים את החוק על סמך העובדות ולא היה צורך או ערך בלחץ תקשורתי. וזאת נדגיש, התקשורת אינה משפיעה על העובדות אלא על הלך רוח ומחשבות. מי שמאפשר לשופט להחליט על סמך הלך רוח ומחשבות מקבל את אופרת הסבון שהוא הזמין.
על גבו של ילד 226309
>ולחשוב שפעם עיתונות היתה כנראה מקצוע מכובד

מתי? בימי הרסט?
שילטוטונות 226325
מצד אחד אני רוצה לצאת לכבודך בקריאת "צ'מאותה צ'מאו", אבל מצד שני:

הפתגם שמדבר על טלוויזיות, שלטים וכפתורי כיבוי אמור לעבוד גם לגבי העתונות הכתובה, לא?
בניגוד למנהגי (בשל שעמום, סקרנות ואף פחד מנזיפות דוא"ליות מן המיץ), בזמן האחרון יוצא לי דווקא לקרוא די הרבה ב-"הארץ" ועיתונים אחרים. למרות זאת, אין לי שמץ ירוק של מושג מה הפרטים של המקרה הנ"ל (ריח הכותרות היה צהוב, אז דילגתי חיש מהר אל הכתבה הבאה).
יצא לי גם ללחוץ על הקישור שהוסיפה ניצה ל-"ynet", קראתי שם שתי שורות וברחתי כל עוד נפשי בי. אופרות סבון זה משהו שצריך להיות בטלוויזיה (רצוי כבויה).
?what's your secret 226363
מה צריך לעשות כדי לזכות לנזיפה דואלית ממיץ?
?what's your secret 226447
לדבר שטויות. אבל זה קרה רק פעם אחת, אז אולי אני צריך להגביר את הקצב.
אני רק שאלה 226599
אם אדבר שטויות האם בגלל שאין לי דואל נזכה בהתגלות של הדאוס אקס מכינה?
226615
אחרי שאלה שכזו, כל שנשאר זה לחכות ולראות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים