בתשובה לאסור לויתן, 14/06/04 22:25
התפיסה הרומאית 226343
בוא נבחין בין המושג *שלי* אודות התפיסה הרומאית, לבין הדברים שהבאתי בשם אומרם, כלומר דיק:
(1) כשציינתי את מה שנגע עמוק בדיק, כלומר את התפיסה הסוציאלית-הומנית של החוק העברי הקדום לעומת היחס לעניים ברומא, התבססתי על ראיון שהעניק דיק ממש לפני מותו (יוני 1981, לג'ון בונסטרה, ראה: http://www.philipkdick.com/media_twilightzone.html). את האמירה הנ"ל אודות העניים הוא מייחס, אם אינו טועה, לסנקה.

(2) לגבי המושג שלי (ואני חייב לסייג שהידיעות שלי על רומא הן כלליות בלבד - אשמח אם תתקן אותי): אני מבחין בין הרפובליקה לבין הקיסרות.
(א) בתקופת הרפובליקה היה יותר מאדם אחד שנרצח בדיוק בגין נסיונותיו להוביל רפורמות בכיוון שתיארת (למשל: האחים הגרקכים, דרוסוס). הפלבאים בתקופה הזו לא נהנו מהרבה מהנהגים היפים שציינת.
(ב) בתקופת הקיסרות השתפר מצבם של הפלבאים למראית עין. אולי קשה לך להאמין שהסיבות העיקריות היו מקיבאליסטיות, אבל אין להתכחש שלקיסרים היה אינטרס מובהק בהפעילם מדיניות כזו. בספרו "אוגוסטוס - נצחונה של מתינות", כותב צבי יעבץ: "כל המנהיגים הרומיים נאלצו "לתת" לפלבס - אחדים מתוך כנות ורצון טוב, אחרים מתוך שאט נפש, וכולם בלית ברירה. אחדים שיחדו את ההמון כאמצעי בדוק להשגת השלטון, אחרים הבינו את הסכנות הכרוכות בהשארת העם הפשוט שרוי ברעב ובדיכאון" (עמ' 141). יעבץ אף מצטט את אוגוסטוס, שכתב: "היתה בי נטיה חזקה לבטל אחת ולתמיד את חלוקת התבואה מטעם הרשות...אלא שחדלתי מזה, משום שמובטח היה לי, כי נוהג זה עתיד להתחדש בזמן מן הזמנים על ידי כל מי שירצה לשאת חן בעיני העם". אז כן, מה לעשות - לחם ושעשועים. עוד יותר קשה להאמין שהיו בהם חסידי אומות עולם.
(ג) אבל בוא ננסה לקשור עם הנקודה של דיק: בעוד שההטבות שציינת הוענקו לפלבאים (וכמובן גם לפטריקים, אבל זה לא נחשב), כלומר רק ל*אזרחי* רומא, הרי שתורת ישראל מצווה שורה ארוכה של חוקים סוציאלים לגר, ליתום ולאלמנה. ובעוד שבתקופת הרפובליקה וארו מתאר את העבד כ"מכשיר שמדבר", הרי שההשקפה המקראית היא, שהעבד (בכלל - ולא רק העבד העברי) הוא ככל האדם, וזכויותיו הבסיסיות חייבות להישמר. אני מניח שבהקשר הזה דיק, כהומניסט מושבע, העדיף את גישת התורה על פני התפיסה הרומאית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים