בתשובה לברקת, 17/06/04 19:28
הממ, 226822
הניסוח הוא מלפני עשרות שנים ולא טרחתי לעדכן אותו. סביר להניח שבאותם זמנים, הדקיקות שבין "ידיעה" ל"הודעה", טרם נתקבעה במשמעות המיוחסת לה כיום. להערכתי, האבחנה נוצרה לפני כחמש-עשרה שנים (סתם הערכה שלי), כאשר חלק מן הפרסומות בעיתונים החל ללבוש, במכוון ובאופן שנועד לבלבל את הקורא - צורה המזכירה מאוד כתבות עיתונאיות. דבר זה ניכר במיוחד בפרסומות למרפאות למיניהן, "קליניקה און", וכיו"ב, וזאת בגלל ההגבלות החוקיות על פרסומת לרפואה פרטית.

כל אלה אין להם שום שייכות ל"הודעה", או ה"ידיעה", המדוברת :-).
הממ, 226835
כאן את כבר מבלבלת בין ''הודעה'' ל''מודעה''.
הממ, 226842
מה, שקדתי כל כך על החמש-עשרה שנים, ובסוף אני מבלבלת? טוב, נו, נכון, את צודקת ואני מבלבלת. אז מה ההבדל - "ידיעה", "הודעה" ו"מודעה"? או ליתר חדות - מהי "הודעה", ומתי היא מופיעה? (את עיתונאית :-))

ובכל מקרה, מה שאמרתי עדיין נכון, להשערתי - לפני כמה עשרות שנים, קרוב לוודאי שלא היה הבדל, כפי שמקובל כיום, בין "ידיעה", ל"הודעה" (ונדמה לי שכיום גם אין ליגה למלחמה בעישון, יש?).

ומי מרוצה? ומי לא? :-)
הממ, 226843
כאן, למשל, http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/yezir...
- נראה כי השתמשו במילים "ידיעה" ו"הודעה", מבלי ליצור ביניהן אבחנה (אבל זה לא אומר כלום).
הממ, 226889
אין לי מושג מי מרוצה...

אני לא אתן הגדרות מילוניות, אלא הסבר לשימוש היומיומי של שלוש המילים הללו, לפחות בעולם העיתונות.

1. הודעה לעיתונות, כמו בדוגמה שהבאת, היא אותו קומוניקט שמפיץ משרד יחסי הציבור. מדובר במקור אינפורמציה, לפעמים אינפורמציה חשובה, אבל לא אובייקטיבית בעליל. את המידע, אם הוא שווה משהו, אמור ‏1 העיתונאי לעבד לכדי ידיעה. משהו כמו "מר Y, בעל חברת X , מתריע על הרפורמות החדשות במס. לדבריו אין ספק שהן יפגעו במגזר היצרני". ההודעות לעיתונות אינן חפות מפרסומת סמויה וגלויה ("חברת X , המובילה בתחומה, שמשרתת מיליוני לקוחות במשק" וכו'). עם זאת, הן מהוות מקור מידע לא מבוטל, ולפעמים הן כמעט הדרך היחידה שבה החברה X מתקשרת עם העולם החיצון (למעט הדלפות של בעלי אינטרס).

2. ידיעה היא מה שהעיתונאי בונה - לפעמים על סמך ההודעה לעיתונות, ולפעמים בלי קשר אליה, ממקור אינפורמציה אחר. זה יכול להיות עיבוד מתוחכם יותר של המידע מההודעה לעיתונות (כלומר הבנה של האינטרסים העומדים מאחוריה), בהסתמך על מידע נוסף שליח"צנים לא היה נוח לאזכר. זה יכול להפוך למשל לידיעה כזו: "Y מחברת X דורש מהממשלה הקלות במס, לאחר שבשנה שעברה חברתו עמדה על סף פשיטת רגל".

לרוב יש גם צורך להתקשר אל מוסר המידע ולקבל פרטים נוספים, או לחלופין לקבל תגובה מגופים שהוא מתייחס אליהם ("השר Z אמר כי הדרישה מגוחכת"). וכאמור, יש ידיעות שאינן נזקקות לתיווך היח"צני של ההודעות לעיתונות. למשל, תחקירים - העיתונאי מחליט על דעת עצמו לטפל בנושא זה או אחר, גם אם הוא לא נוח למסוקר וליח"צן שלו.

3. ומודעה היא, בפשטות, כל מה ששטחו נקנה בכסף. כאן מפעילה חברת X לא את היח"צן שלה, אלא את משרד הפרסום שלה, קונה שטח נייר וכותבת בו ש"X זה טוב" או כל ססמה אחרת. כאן נכנס גם סוג נוסף של כתבות שדיברת עליהן - כתבות תדמית, או "מדורים פרסומיים" (גד בירון וחבריו). במקרה כזה על העיתון לציין בבירור שמדובר בשטח פרסום קנוי.

1 אני לא אדון עכשיו במקרים שבהם זה נעשה בצורה בעייתית (יש מקרים שבהם עיתונאים מעתיקים הודעות לעיתונות כלשונן, בלי לבדוק ולהוסיף פרטים. זה לא אמור לקרות, אלא אם מדובר בתחזית מזג האוויר).
תודה על הבהירות והפירוט. 227094

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים