בתשובה לעוזי וי, 18/06/04 8:35
האם המציאות ראויה? 226971
מסקנת התצפית שלי בעוסקים בפוליטיקה קרובה לזו של יהונתן.

כמעט כל משא ומתן פוליטי הינו גורלי לאיכות החיים, דרך החיים ועצם החיים של ציבור כזה או אחר במדינה. הדבר מחייב שהאנשים המנהלים אותו יהיו לא רק פרסומאים תחמנים, אלא מנהלים מוכשרים, היודעים לסנכרן פעילויות של שליחים ואוספי מידע מטעמם, תיאום צוותי עבודה, עיצוב טקטיקות מו"מ, הכשרת דעת קהל וגורמים משפיעים חיצוניים אחרים ע"י פרסום והדלפות מכוונות, וכן - חשוב לא פחות: היכולת לממן את כל היופי חי הזה.
וכשצריך כסף, ניתן להשיגו בשלוש דרכים (לפחות):
1. להיוולד איתו - קצת קשה ונדיר. מדובר בפעילויות שבד"כ דורשות לא מעט מליונים. למעט מאוד אנשים שעוסקים בפוליטיקה יש סוג כזה של כסף.
2. ניצול כספי משלם המיסים - יש על כך הגבלות חמורות של ניצול מירבי, וצורך לדווח לאיזו פעילות בדיוק הכסף הלך (דבר שלא תמיד מעוניינים בו בפעילות מאחורי הקלעים). הלכה למעשה דרך זו אינה אלטרנטיבה אמיתית במקרים רבים, וכל ראש ממשלה נאלץ לעקוף אותה בדרך כזו או אחרת (ראה 3).
3. קשר עם בעל/י הון - הלחם והחמאה של כל פוליטיקאי מצליח. אין פוליטיקאי ממלא משרה בכירה שאין לו את זה, ובעשור האחרון בישראל, בשל שינוי כללי המשחק הפוליטיים ועקב המצב הבלתי נמנע הזה - אין מחזיק במשרה בכירה שלא נרדף על כך. הקשר הזה בין בעלי הון לפוליטיקאים בכירים גורם גם לפיתוי לנצל חלק מהממון הרב הזה שמחליף ידיים ל"צריכה עצמית", מצב בלתי נמנע אף הוא.

מדוע ה"צריכה העצמית" היא בלתי נמנעת ? מאחר ואני חושב ש"הכוח משחית" ו"הכוח מושך מושחתים".
כלומר, לדעתי, כדי להגיע לצמרת, עליך לעבור בדרך רמות התנסות פוליטית, כשקריטריון ההצלחה אינו איכות מחקר חדש אלא יכולתך למנף את עצמך מעל האחרים ביכולות הנדרשות שפירטתי, וכמעט כל הכלים כשרים לכך במשחק חסר הכללים הזה. כמובן שזה מחייב סוג של אדם שיכול לבצע זאת, ולהתמודד מול "תרגילים" של מתחריו. אם לא ינקוט באמצעים המתאימים, פשוט לא יוכל לצבור השפעה מספקת לבצע את מבוקשו, וסופו שייפלט מהמערכת (כמו שקורה לכמה). זה מחייב אותו לבצע רציונליזציה של האמצעים בהם הוא בוחר (או נאלץ) לנקוט ע"י אימוץ סט ערכי מוסר גמיש יותר, בו יש משקל רב יותר לאידיאולוגיה אותה הוא מבקש לממש (מעין "המטרה מקדשת את האמצעים"). לאחר אימוץ סט ערכים זה, כבר פחות קשה מבחינה מוסרית להטות חלק מהשפע שהוא חשוף אליו לכיסו הפרטי.

התנהגות זו משותפת לכל העולם המערבי הדמוקרטי (אני לא מדבר על העולם השלישי, שם התופעה לגיטימית יותר אף בעיני הציבור): קישור בין הון לשלטון הוא חלק בלתי נפרד מהשחק הפוליטי בכל מדינה, מפלגה וקדנציה.

כך שכשאתה שואל אותי האם תופעה זו "ראויה" זה כאילו שאלת אותי "האם ראוי לישון"? אין מקום לשאלה זו. לא ייתכן מצב אחר במציאות שלנו.
האם ה"מציאות" מציאות? 227017
אם כל-כך אי אפשר בלי זה, מי היו בעלי ההון שעמדו מאחורי מנחם בגין? ויצחק שמיר?
האם ה"מציאות" מציאות? 227023
יתכן שלבגין היו קשרים אצל משפחת קולומבו (פרשת עמיחי פגלין), אין לי מקורות בעניין, אבל עשיתי אחד ועוד אחד. יכול להיות שיצא לי שלוש. תגובה 161464
יצא לך תשע-עשרה. 227026
כל מה שכתוב שם על בגין הוא שכאשר איש אצ"ל לשעבר הסתבך עם רשויות החוק בארצות-הברית שביקשו מהמשטרה בארץ לעצור אותו, הוא התערב כדי שהמעצר יהיה בתנאים נוחים.
מסקנה אפשרית: הבן של בגין קיבל מליונים ממשפחת מאפייה אמריקאית תמורת חיפושים באינטרנט.
האם ה"מציאות" מציאות? 227070
נא אל תתמם. סביב אנשי הליכוד הסתובבו אנשי עסקים ובעלי הון שבקשו הטבות. אם סתם היו יוזמים פרוייקטי פילנטרופיה כדי להצטלם ביחד (קידום תקשורתי לפוליטיקאים) או שהוסיפו אותם לרשימת מקבלי המשכורת שלהם (עזר וייצמן כמשל - או שהוא התחיל לקבל משכורת רק כשהפך לאיש שמאל?) זה לא משנה.
הם היו שם כל הזמן, כי אם לא היו שם לא היה להם סיכוי לעשות עסקים בארץ. שום סיכוי.

קרא את הספר של עזרא זוהר - סדום או חלם. קרא גם את ספרו של ידלין "עדות" שני ספרים חשובים להבנת העניין.
האם ה"מציאות" מציאות? 227085
חלילה, לא טענתי שהתחככות עם בעלי הון היא תכונה מיוחדת לפוליטיקאים מן השמאל. הטענה היתה שכל פוליטיקאי מצליח חייב להיות מחובר בצווארו לבעלי הון, ואם כך, שאלתי, מי היו בעלי ההון שעמדו מאחורי מנחם בגין ויצחק שמיר. אני יכול לחזור על השאלה אם זה יעזור למקד אותה.
האם ה"מציאות" מציאות? 227093
דברי לא התייחסו כלל לימין / שמאל.
טענתי היתה שאיני מאמין שאתה חושב שלבגין ולשמיר לא היו קשרים עם אנשי הון. זה בלתי נתפס וברור שאינו נכון. לכל הפחות, כל האנשים מסביב לבגין ושמיר היו עסוקים במתן הקלות והעדפות לאנשי הון, תמורת תרומות לפוליטיקאים ו/או לחברה הישראלית כאשר הפוליטיקאים יצטיירו כמושיעים שהביאו את התרומות.

יש להדגיש:
1) גם הכסף שהגיע לגלעד שרון (אם לא היה כשר) שימש בסה"כ לקידום בחירתו של שרון לראשות הממשלה. אין בין זה לבין תרומות לליכוד תוך הדגשה לפעילים שזה ניתן רק בגלל שרון ולא כלום. ‏12

2) לא רק שפוליטיקאים חייבים להיות מחוברים לבעלי הון, בעלי ההון חייבים (אולי למעט חריגים) להיות קשורים לפוליטיקאים. אינך יכול לעשות עסקים במדינה סוציאליסטית בלי שאתה מוצא חן בעיני השלטון.

1 בדומה לעניין, העסקת פעילים במקומות עבודה תוך קריצה שכדאי להם להיות במחנה שרון היא אותו דבר.

2 חוץ מהחוק היבש. על זה ניתן להרשיע ועל זה לא.
המציאות, לצערה, היא לא מציאה 227077
קודם כל, המציאות של היום שונה לא במעט מזו של בגין ושמיר. המציאות התשנתה עם שינוי חוקי התקצוב לבחירה, ולכן הכורח גבר, ואיתו גם ההיקפים והיכולת לחשוף פרשיות אלה (ולראיה - התפוצצות הפרשיות החל מנתניהו - הראשון שנבחר בבחירה ישירה).

למרות זאת, גם בעבר הקשר הון-שלטון היה בלתי נמנע.

בדרך למציאת מידע מקוון על קשריהם של בגין ושמיר עם ההון, מצאתי כתבה לא רעה בנושא בחירות ותקצובן:
אחד מהגופים התומכים הגדולים ביותר של בגין היו הנוצרים האוונגליסטים בארה"ב (שעושים זאת עד היום במידה מסויימת). היה זה בגין שהחל את הקשר עם ג'רי פאלוול בסוף שנות ה 70. קשר זה הזרים כבר אז 30 מליוני דולרים לליכוד, כשהמטרה המוצהרת היא ביצוע תוכניות שונות של ישראל (כמובן שזוהי תרומה אישית מקרן ללא מטרות רווח, ואין דין וחשבון על איך נוצל הכסף בפועל).
קישור בנושא:
קישור נוסף ברוח פחות אוהדת, המזכיר גם את חלקו של בגין תחת תת הכותרת "רבי אקשטיין":
בנוסף, כמובן, היתה פניה לנציגות הקהילות היהודיות של ארה"ב, AIPAC, שראשיה הזרימו לליכוד הון רב, כמוזכר בקישור הבא:
בראש עמוד 8 בקובץ בקישור הבא נמצאת הודעה ישירה של בנקאי יהודי בשם מילטון פטרי על תרומה של מליון דולר לבגין ועל ארוחה משותפת איתו:
(אם תמשיך קצת לעלעל במאמר מעניין זה - בתחתית עמוד 14 תמצא דוגמה לעוד אחד מ"דור הנפילים" שלא אומר לא לתרומות, ובאמצע עמ' 16 - הקשר הידוע בין ארמנד האמר לבגין).

מדוע לא פנה בגין לבעלי הון בישראל? התשובה ברורה: בזמנו עוד לא היו כאלה שהיו מוכנים לתמוך בליכוד בגלוי או אפילו בחשאי. האליטה היתה לחלוטין של העבודה. אך הקשר עם ההון שמעבר לים היה חזק וברור.

לא טרחתי להביא גם את שמיר, אך אוכל לאסוף חומר עליו (כמו על כל מנהיג ישראלי מכל צד) די מהר.
המציאות, לצערה, היא לא מציאה 227086
אלו דוגמאות לאנשים שתרמו למפלגות, ולא לאנשים שבגין קיבל מהם כסף לכיסו הפרטי.
המציאות, לצערה, היא לא מציאה 227089
ואני חשבתי לתומי שביקשת להוכיח קשר בין הון לשלטון, כפי שגם כתבת ליעקב - תגובה 227085.
הראיתי מעבר לכל ספק קשר כזה, וכן ע"י גורמים פרטיים ישירות לבגין, שכספם לא היה אנונימי, אלא סכום ידוע ששם התורם נמצא עליו. גורמים שהיו כל כך חשובים לו, וכל כך בטוחים שבגין בכיסם לאחר שהכסף העביר ידיים, עד שהיו יכולים להתלוצץ בארוחה שהם מעוניינים לקרוא לכלבם על שמו. הציטוט מפיו של פטרי אף מדבר על תרומה ישירה לקמפיין הבחירות של בגין, ולא למוסדות המפלגה.
גם האמר הרגיש נוח מאוד לקרוא לבגין לסייע לו בממשל האמריקני, למרות שהתעוד הוא רק לתרומה שניתנה למפלגה שהיתה ברשות בגין. אם זה לא עמידה מאחורי פוליטיקאי, ו"שמור לי ואשמור לך", לא ברור מה כן.

אגב מעורבות השלטון עד צוואר בעסקים ובעלי הון, אולי זה המקום בכל זאת להיזכר קצת בשמיר, או יותר נכון בבנו המוכשר יאיר, שמצא דרך להתברג למנכ"לות של לא מעט חברות:

המציאות, לצערה, היא לא מציאה 227090
במקרה של יאיר שמיר הכשרתו הצבאית (טייס) והאזרחית (מהנדס אלקטרוניקה) דווקא מתאימות לתפקידים אותם הוא מילא/ממלא.
המציאות, לצערה, היא לא מציאה 227091
לא טענתי שלא. דווקא מוכשר הבחור. אבל יש לא מעט מוכשרים בסביבה, והוא זה שמצליח להתברג להיות מנכ''ל מולטי-טסקינג שכזה.

מעניין אם גם הקשר לאביו סייע כאן בהתברגות לראש החברות אותן הוא מנהל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים