 |
בתשובה לכל הדיון שמעלי: ראשית, לא מונעים דבר. הקבורה הצבאית (כולל טקס צבאי, שנערך בעברית, ובמקרה שהחלל יהודי כולל רב צבאי) היא אפשרות העומדת בפני המשפחה השכולה. ויתור על אפשרות זו אינה פוגעת באף זכות מזכויותיה של המשפחה, ומאפשר לה, כמובן, לשלוט בכל פרטי הטקס, הקבורה, פיסול ועיצוב המצבה וכן הכיתוב עליה. שנית, "חלל צה"ל" הוא, לפי הגדרות צה"ל ומשרד הבטחון, גם מי שנהרג מאש אויב בקרב וגם מי שבעת שהיה בשירות סדיר רצח את חברתו והתאבד. מה שעומד מאחורי המצב הזה, ומה שעומד מאחורי הנוסחים הקבועים על גבי המצבות הוא עקרון האחידות, לפיו צה"ל נמנע (במפגיע, אפילו) מלדרג את המתים ואת נסיבות מותם באיזשהו סולם, שבהכרח יש בו משום הסובייקטיביות. וכאן אני מגיע לנקודה השלישית: היות שכך, הצבא אינו יכול להיעתר לבקשות חריגות (במובן זה שהן חורגות מהאחיד) של משפחות מבלי למוטט באחת את עקרון האחידות, אלא אם בג"ץ מורה לו לעשות כן, שאז הרי ההכרעה הערכית, המבחינה, המדרגת, המייחדת - נעשית מחוץ לצבא.
וכרגיל, כל המידע הנוגע לצה"ל המופיע בתגובה זו מבוסס על פרסומים זרים בלבד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש