 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה סיפור עצוב וכואב. אבל מה הקשר לאמסטף? הכלב היה בבעלותו של אדם כוחני שהשתמש בו לצרכי ראוותנות ולא ידע לטפל בו. הוא היכה אותו במקלות. בנוסף, סביבתו הטבעית של הכלב הוחלפה פעמיים.בעלים רגיש היה אמור לנחש את קשיי ההסתגלות ובוודאי להרחיק מהילדים. לא כל אחד צריך ויכול לגדל כלב, חבל שמתנדב עירני של תנו לחיות לחיות לא דיווח עליו וגרם להחרמת החיה והצלת הילדה. זה סיפור על אלימות אנושית, לא כלבית. אגב, מזעזעת לא פחות הייתה עדות השכנים, ש"בהתחלה שמענו את האמא צועקת הצילו אבל לא התערבנו- חשבנו שזו מריבה בין בני הזוג". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לי, כאמור, היה פעם רוטווילר. הוא הגיע אליי גור קטן ומפוחד וכל הרגשות האימהיים שלי התעוררו. לפני כן חשבתי שאני "לא אוהבת חיות". בקיצור, גידלתי את "התינוק שלי" באהבה רבה והאידיליה שגשגה לה. עד שהוא גדל. וגדל, וגדל, וגדל, ויום אחד שמתי לב שהגור הקטן והמפוחד שלי הפך לחיה אימתנית עם מספיק כוח לקרוע אותי לגזרים. כמה וכמה פעמים ראיתי אותו משסע ציפורים (שמן הסתם עצבנו אותו מסיבה מסוימת), וגם כמה חתולי רחוב שתעו לחצר שלנו יצאו בשן ועין. בגלל החשש מפגיעה באחרים, הוא היה קשור בשרשרת ברזל עצומת מימדים ששקלה משהו כמו חמש קילו, ובכל זאת הצליח להשתחרר ממנה פעמיים ויצא להטיל את חיתתו על ילדי השכונה. הוא רק רצה תשומת לב, אבל עם שיניים ולוע כמו שלו, זה היה קצת בעייתי. פעם אחת הוא היה חולה וזה עשה אותו מאוד מאוד מאוד עצבני. אני עמדתי רחוק ממנו עם התרופה ביד אחת והאוכל שלו ביד שניה כמה שעות טובות ולא העזתי להתקרב לחית הטרף הזאת שחושפת שיניים מולי. כאמור, התינוק שלי, שגידלתי באהבה. בסוף הזעקנו וטרינר שיזריק לו משהו להרגעה. חץ היה כלב שגודל באהבה רבה by yours truly ובכל זאת - אני אומרת בפה מלא שהוא היה סכנה לא קטנה לציבור, ובמזל לא קרה כלום לאף אחד. יכול להיות שבגלל שהוא היה הכלב הראשון שלי גם עשיתי איתו קצת טעויות. אבל במקלות לא הרבצתי לו, ולא התעללתי בו, ולא השתמשתי בו לצרכים כוחניים. יש כלבים שהם יותר אלימים מטבעם מכלבים אחרים ובמצבים מסוימים האלימות הזאת מתעוררת. אני חושבת שגם בידי בעלים רגישים הסכנה יכולה להיות גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית אילו טקסים מיוחדים כדי להרגיע אותו? משהו ביחד עם ה Coven ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שאתה פשוט מת להגיע להתכנסות סודית של ה-coven ולראות מה אנחנו עושים שם? תודה. בדרך כלל כל המתחכמים הם אלו שאחר כך כותבים לי אימיילים ומבקשים "רק כישוף אחד קטן שיעזור לי". מכירה אתכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, מצדי, מצאתי את הוידוי האישי שלך מאלף מאוד, ואף חשוב. קצת נוטל את העוקץ מהתירוץ הדי קבוע של כלב אלים --> בעלים לא אחראים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אומרת שבעל הכלב היה כוחני, השתמש בו לצרכי ראוותנות, לא ידע לטפל בו והיכה אותו במקלות. מאיפה את יודעת את זה? עושה רושם שאני צריך לקרוא עוד כמה כתבות על העניין, שפספסתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בידיעות של יום שישי... בין היתר, הופיעו שם העובדות הבאות: א. האב נהג,לפי עדות השכנים, להסתובב עם הכלב כשהוא לא קשור וכן להכות אותו במקלות. ב.במהלך שהות האב בכלא היה הכלב אצל קרובי משפחה. ג. לפני כמה שבועות הוא נשך למוות את כלב הפינצ"ר שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה שכנראה מוכיח את הכלל: "כלב מוכה סופו שיהפוך לכלב נושך". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |