בתשובה לדובי קננגיסר, 20/06/04 17:17
כלומר 227330
לפי "ידיעות אחרונות", הכלב הגיע אל המשפחה בקטנותו, והוחזק אצלה עד לפני כשנה וחצי, כשאבי המשפחה נשלח למאסר. הכלב נמסר למשפחה אחרת, והוחזר לפני שבועות אחדים כשהאב השתחרר. המשפחה עברה למקום מגוריה הנכחי לפני ימים ספורים.

מכיוון שאני נמנה על אותם טיפוסים מחורבנים המסוגלים לראות צדק פואטי בכך שמעשן לוקה בסרטן הריאות, או כשהפר מכסח את המטדור, לא היה אכפת לי במיוחד אם קורבנות התקיפה היו אבי המשפחה או האם. אני מסכים לדעתך שיש לבחון אם ההורים כשירים להמשיך ולגדל את ילדיהם הנותרים. מצד שני, נראה לי שעבור בני אדם סבירים, העונש שכבר קיבלו קשה יותר מכל עונש שמערכת המשפט הישראלית יכולה להטיל עליהם.

כשמדובר ביצורים חיים, הסברה שתגובותיהם תמיד ניתנות לצפייה, נשמעת לי כיומרה נפוחה. נניח שתינוק דוחף זוית של קוביית לגו לתוך עינו של כלב ידידותי ורגוע ביותר, האין שום סיכוי שהכלב יגיב בנשיכה? האם התרחיש עד כדי כך מופרך?
כלומר 227331
אין לי יותר מדי ניסיון, אבל ממה שיש לי, הכלב יגיב בנביחה, בנהמה, אולי בדחיפה של הילד, ולכל היותר בנשיכה ''רכה'' - כלומר, כזאת שלא פוצעת את העור כלל.

לא שאני לא חושב שכלבים ידידותיים לא עשויים להפוך אלימים לפתע - בעיקר אם יש כלבים אחרים בסביבה, דבר שבהחלט נוטה לשגע כלבים מסויימים. אבל בתוך הבית, כלב שמורגל בבני הבית וזוכה ליחס טוב ואוהב לא יתקוף אותם.
כלומר 227347
הכלבה שהייתה להורי, שנאוצרית ענקית עם נשמה של פודל, הייתה הופכת, ברגע שנתנו לה בשר חי או עצם, למפלצת נוהמת ומאיימת שאין לי ספק קל שבקלים שהייתה נושכת למוות את מי שהיה מנסה לקחת ממנה את השלל. עד שלא ראיתי את זה חשבתי שהסיפורים על כלבים ובשר חי הם אגדות אורבניות, אבל הם לא.
כלומר 227476
הכלב של אחותי (שם מתחיל ונגמר הניסיון האישי שלי) יכול לעיתים לנהום ולחשוף שיניים בצורה מאוד מאיימת. זה לא אומר שכשתנסי לקחת ממנו את מה שזה לא יהיה שהוא שומר עליו, הוא ינשוך אותך (או לפחות אותי - אותי הוא מכיר מאז שהוא גור). למעשה, הוא כן ינשוך: אותה נשיכה רכה. זה תמיד מפתיע אותי איזו שליטה עצמית יש לו, גם כשאנחנו משחקים בצורה "אלימה" והזרוע שלי בתוך הפה שלו, הוא לעולם לא יסגור את המלתעות שלו חזק מספיק כדי לפצוע אותי.
כלומר 227371
מנסיון פרטי של כלב זאב ענק שגידל (כך!) שלושה תינוקות, אני מסכים לתאור שלך. יותר מזה, אפילו "נשיכה רכה" לא היתה, אלא גייב זצ"ל היה קם ועובר לפינה אחרת של החדר או אפילו לחדר אחר.
כלומר 227423
גם הבוקסרית שלי ככה. בהתחלה היא היתה שולחת אלי מבטים אומללים כדי שאני אוריד ממנה ילדים ותינוקות שנטפלו אליה (היא מגנט לילדים, עם פרצוף-הדובי שלה), אבל לאחרונה היא למדה טכניקה חדשה - לקום ולהתחמק. גם אוכל אפשר להוציא לה מהפה בלי שהיא תגיד כלום (ואפילו לא מעירה לחתול שניגש לאוכל שלה). אולי זה עניין של גזע+חינוך. אמא שלה גם היתה כלבה רכה ועדינה. לעומת זאת, היא לא מרשה לכלבים אחרים להתקרב אלי (אבל מסתפקת בנהימות חד-משמעיות).
228342
לאקי ‏1, שתמיד היה ידידותי עד כדי הצעת קפה ועוגה לגנבים פוטנציאלים, הפגין במלחמת המפרץ הראשונה אורך רוח מדהים כשהנכדודה שלי, בת השנה שנחשפה לראשונה לכלב חי ונושם מקרוב, התיישבה עליו, והתחילה לבדוק מקרוב איזה-חלק-עושה-מה.
כשכבר ממש נמאס לו לשמש כבובת ניסויים, הוא גרגר קצת, התנער קלות, וכשהיא הייתה בידיים של האמא הלחוצה שלה ("הוא ינשוך את הילדה! צריך להרחיק אותה ממנו!") - הלך בשלוות נפש לא מפתיעה בכ-לל.

1תשמור עליו השכינה אי שם במרומי גן העדן לכלבים.

________
העלמה עפרונית, פתאום מתגעגעת.
228478
הלו, ''נכדוד'' זאת מילה שלי.
לא, זו מילה של אחותי הקטנה. 228488
I'll have my people call your people 228579
צדק פואטי 227351
אני מתפעם מהיכולת שלך למצוא היבטים אסתטיים בחיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים