 |
המסקנה המתבקשת מההבנה שזכויות הן דבר שהחברה "נותנת" לנו היא שהמימוש שלהן נעשה על ידי כל האידיווידואלים המרכיבים את אותה חברה. העובדה שבעלי החיים אינם ולא יכולים להיות חלק מהחברה האנושית (בהיותם משוללים יכולת תקשורת איתנו) גוזרת שמימוש הזכויות שלהם יוכל לבוא לידי ביטוי רק על ידי מגבלות אלו ואחרות על *בני האדם*.
אם לפרות זכות לחיים, משמעות הדבר שלבני אדם אסור להרוג פרות ולא שום דבר אחר (כמו שלפרות אסור להרוג בני אדם או שלזאבים אסור לטרוף תרנגולות).
הדרישה שלך היא, אם כן, לאלטרואיזם טהור. הבעיה היא שאין דבר כזה. אנשים מוכנים להשית על עצמם מגבלות רק אם קיימת איזושהיא הדדיות משום שרק כך "יוצא לנו משהו" מזה. לכולנו "יוצא משהו" מכך שקיימת ה"זכות לחיים" משום שכולנו חיים ורוצים להמשיך לחיות - המגבלות הנגזרות מהגדרת הזכות הזו מוטלות על כל האזרחים, ללא הבדל דת גזע ומין - לכולם אסור לרצוח ומכאן שגם חיינו מוגנים. במקרה של זכויות בעלי החיים לא מתקיימת שום הדדיות, כיבוד הזכות לחיים של הפרות איננו משרת או מקדם בשום צורה את ההגנה על חיי האדם. הצורך היחידי שהוא יכול לספק הוא צורך רגשי של חלק מבני האדם - לי זה נראה נתעב ששוחטים פרה, מורטים תרנגולת וכו. ולכן יהיה עדיף שאף אחד לא ישחוט פרות או ימרוט תרנגולות. מצד שני, אחרים יכולים לתפוס דברים שאני נוהג לעשות (כמו חיטוט באף ברמזורים או המנעות מחבישת כיפה) כנתעבים הרבה יותר. אם לבעלי חיים יש זכויות, מדוע אין לאלוהים/גאיה/הרבי מילובביץ' זכויות?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש