בתשובה ליהונתן אורן, 21/06/04 23:20
אויש, אנתרופוצנטריות 227721
שוב אני נדחף...
מסכים לגמרי עם הטענה "השאלה אם בעלי-חיים מסוגלים להתנהגות מוסרית אינה רלוונטית לשאלה אם יש להם זכויות מוסריות". כנ"ל לגבי מיקוד המוסר בתהליך ההכרעה - למשל במקום לפי התוצאה. הנקודה היא שלמעט לגבי עצמך, גם כך אתה נאלץ לשפוט את השאר לפי התנהגותם, לא? אז למה להגביל זאת לבני אדם?
אויש, אנתרופוצנטריות 227724
אני חושב שאין כזה דבר להידחף באייל.

לשאלה הראשונה - למה? אני שופט בני-אדם גם לפי התיאורים שלהם את כוונותיהם ומטרותיהם.
לשאלה השנייה - אם השאלה היא למה להגביל את המושג "זכות" לבני-אדם, אין לי תשובה ברורה. אני חושש שאני לא ממש מבין את הקונספט של זכויות שאינן תלויות בחברה המעניקה אותן (ולעומת זאת, אני חושב שאני מסוגל להבין את הרעיון של "טוב" ו"רע" שלא תלוי בחברה).
אויש, אנתרופוצנטריות 227735
לגבי התשובה הראשונה, איני רואה את היכולת לתאר כמהותית לעניין. גם, אבל לא רק בגלל שאיננו תמיד ערים למניענו האמיתיים.
לגבי השנייה, בעצם התכוונתי לטוב ורע ולאו דווקא למושג העזר ''זכויות'' שאני לא בטוח בעניין הפילוסופי שיש לי בו, גם אם ברור לי שיש לו חשיבות חינוכית מרכזית.
אויש, אנתרופוצנטריות 227743
אני כן רואה את היכולת לתאר כמהותית לעניין. אני מסכים עם אלון שהבנת הזולת מבוססת על הנחת-יסוד שהוא פועל כמונו, הנחה שמבוססת על אמונה בלבד. אבל בכפוף להנחת יסוד זאת, לתיאור כן יש ערך בשיפוט המוסרי של הזולת.
אני לא בטוח כיצד להתייחס לשאלת ''המניעים האמיתיים'' שלנו או של הזולת. יש את מבחן הסבירות, בכפוף לאותה הנחה. מעבר לכך, הסוגייה הזאת יכולה, בקלות, לנטרל כל שיפוט מוסרי לטובת שאלות פסיכולוגיות. זאת סוגיה עצומה, שיש לה גם היבט תיאורי (האם אפשר להתייחס למניעים שלנו כאמיתיים), וגם, ובעיניי חשוב יותר, היבט נורמטיבי (האם ראוי להתייחס לאדם כאוטונומי או כאוסף מניעים, והאם רצוי -תועלתנית - להטיל אחריות על האדם).

לגבי השנייה, אני פשוט לא יודע כיצד בעלי-חיים פועלים, ואם אפשר לשפוט את הפעילות שלהם לפי קריטריונים כאלה. אני פועל תחת ההנחה שהתודעה שלהם לא מספיק מפותחת לכך, אבל אם תרצה לחלוק על כך אין לי מה להגיד. בכל אופן, בכל הנוגע להתייחסות של בני-אדם לבעלי החיים, אני בהחלט חושב שאפשר לדבר על טוב ורע.
אויש, אנתרופוצנטריות 227747
כלל ההומו-סאפיינסים שמסתובבים על הכוכב הזה אינם חברה אחת גדולה. הם אוסף גדול של חברות שונות עם כללים שמשתנים ממקום למקום. בדיוק כמו שלילדים יש זכויות למרות שהם בעצמם אינם מהווים (עדיין) חלק מהחברה שמעניקה זכויות, כך אין שום בעיה בכך שחברה כלשהי תחליט להעניק זכויות ליצורים אחרים שמסיבות אובייקטיביות אינם נמצאים בקבוצת מקבלי ההחלטות באותה חברה. התביעה שעולה פה לכך שתתקיים הדדיות וסימטריה בכל הנוגע לזכויות, מעידה כאלף עדים על האופי האגואיסטי והמרושע של אלה שמעלים אותה כל פעם מחדש, אבל אינה משקפת בשום אופן את האינטואיציות המוסריות של כלל האוכלוסיה.
אויש, אנתרופוצנטריות 227749
כן, לא התכוונתי למשהו אחר ‏1. אני רק לא מבין את המושג "זכויות טבעיות". אני מקבל שהחברה יכולה לבחור להרחיב את מעגל מקבלי הזכויות.

1 חוץ מ"האופי האגואיסטי והמרושע". אנחנו מקיימים כאן דיון רעיוני, ואין סיבה להיכנס להערכות פסיכולוגיות. חוץ מזה, פגשתי לאחרונה את גלעד, והוא דווקא אדם חביב להפליא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים