בתשובה ליונתן נבו, 21/06/04 20:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראוי לציין, שלדעתי יש לפרש את המונח "כבוד האדם" כפי שהוא בא לידי ביטוי בכתביו של קאנט בזהירות. אומנם, קאנט החליף את האל החיצוני באדם האנושי והוסיף בכך תוכן לצורה: "עשה פעולתך כך שהאנושות, הן שבך והן שבכל אחד אחר, תשמש לך לעולם, גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד". ובכך הוסיף נופך הומניסטי לתורתו המוסרית. אולם, ממשות ערך כלשהו מותנית בממשות החוק הקובע אותו. החוק מותנה באדם ויחסי לו. מכאן שכל תכלית מן ההכרח שתיהיה יחסית. כך למשל , אם הכלל הוא "העבדות מותרת בישראל, כל עוד העבדים אינם יהודים" נהפך לבעל תוכן מוסרי מוחלט מהרגע שמוכרז כחוק אוניברסלי וממלכת התכליות שלו תהיה ישראל. מכאן שלדידו של קאנט גם ערך כבוד האדם, הוא ערך יחסי, התלוי בכלל המערכת המגדירה אותו עצמו – כשלון לוגי זה טמון בשורשי תורתו של קאנט. אומר על כך חוקר קאנט רוזנקרנץ: "כל מסקנות המטפיסיקה הישנה שכרעו ונפלו בביקורת התבונה הטהורה תחת מכות החרב הדיאלקטיות..קמות לחיים חדשים בביקורת התבונה המעשית..מתוך הכרת הכבוד שרוכש לעצמו האני המוסרי חוזרת ונוצרת האמונה בהישארות הנפש ובמציאות אלוהי הצדק והטוב" . מסקנה : הסתמכות על הצו הקטיגורי של קאנט, כנותנת תוקף מוסרי לכלל נורמטיבי המתיר הפליה פסולה, סופה להסתבך בסתירה פנימית. צא ולמד, המרחק בין רוזנברג וקאנט הוא מרחק של כוונה בלבד... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וחוץ מזה, 7 זייתים זה ביצה. ושבע ביצים זה זיתה. כמה זה יוצא חמש זתים ושלושה זיתות בשטרות של שקל שישים ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |