בתשובה לרן בר-זיק, 08/05/01 16:50
עצוב 22793
אתה מכליל וזה דבר שלא חכם לעשותו.
ראה, קשה לומר במקצועות הומאניים בתיכון מיהו מורה טוב או לא - כשמדובר בחומר שבכל מקרה תלמד מספרים לבגרות, הערך של המורה יורד בהרבה. אולם, במקצועות הריאליים שאין לך כמעט שום אפשרות ללמוד בכוחות עצמך ללא ההדרכה הנכונה (פיסיקה, מחשבים, מתמטיקה, אלקטרוניקה וכו') אתה תלוי לגמרי במורה, והוא חשוב מאין כמוהו. אם כך ברור שבמקצועות הנ"ל, ההצלחה היא תוצר של הלימוד של המורים, לא?
עצוב 22828
עם כל הכבוד למכון וויצמן וללימודים ריאליים, היו לי שני מורים שאני מחשיב אותם מורים מצויינים בלימודי הקדם-אוניברסיטאיים - מורE למתמטיקה, ומורA להיסטוריה. שני המקצועות אינם מקצועות חזקים עבורי, ואת שניהם עברתי עם ציונים ממוצעים מינוס. אך מי מן המורים הללו השפיעו עלי יותר, מבחינת הבן אדם שאני היום? המורה להיסטוריה. אגב, לאחרונה גיליתי שהיא ד"ר להיסטוריה, והלימודים בתיכון הם עבורה שליחות, מה שרק מסביר למה היא הייתה כזו מורה מצויינת.
לפני כמה זמן קראתי משהו איפשהו, שהסביר לי מה זה מורה טוב שמשפיע על התלמיד שלו, וזה תופס בעיקר לגבי המורה הזו. כשמורה ממליץ לך על ספר, ואתה אחר כך הולך וקורא את הספר הזה - סימן שהוא השאיר עליך רושם חזק.
מורים כאלה יכולים לגרום לך לאהוב מקצוע גם אם אתה לא טוב בו. המורה שלי במתמטיקה סייע לי להשיג ציון סביר בבחינת הבגרות, אבל הוא לא גרם לי לאהוב מתמטיקה. התחומים שלימדה אותי המורה להיסטוריה (ואזרחות, חשוב לציין. כיום אני לומד מדעי המדינה, לא במעט בזכותה), דבקו בי מעבר לבחינות הבגרות.

דווקא מחשבים (ברמת תיכון, כוונתי) למדתי לגמרי לבד מתוך הספר, בלי להעזר במורה הנוראית שלנו.
מקצועות הומאניים מצריכים הרבה יותר דיון, הרבה יותר התפתחות רגשית ורגישותית, כדי לאפשר התייחסות רצינית ומשמעותית לטקסטים המוצגים, ולכן למורים המלמדים אותם יש הרבה יותר מקום להשפיע ו*לחנך* את התלמידים באופן משמעותי כלשהו. גם מורה למתמטיקה יכול לחנך, את לא כהשפעה ישירה של חומר הלימוד, אלא כמשהו נפרד. העצוב הוא שמורים בתחומים ההומניים בישראל, בד"כ, אינם מחנכים ואינם מעוניינים לחנך. מאמר מאלף (שכבר המלצתי עליו כאן בעבר) בנוגע למורות לעתיד בישראל ניתן למצוא בכתב העת "פנים" (גליון 15), תחת הכותרת "מיומנו של פדגוג מתוסכל".
עצוב 22846
מוסכם. נסיבתית גם מורה זוועתית לספרות לא הוציאה ממני את האהבה למילה הכתובה, אך מורות מופלאות בהיסטוריה ותנ"ך טפחו הבנה ואהבה זו לעילא.
וכך גם מורה טוב למתימטיקה, כדבריך (?), לעולם לא יטהר את השרץ ויתווכח על יופיו של פיתוח מכוער בעליל. במקום זאת ינקט בגישה עקיפה, ינסה להעביר צורת הסתכלות, ינסה לרצות גם את הצד התכליתי בהתנגדות התלמידים, וגם את נפשם המחפשת חן ומובן. זה תמיד קשה, בפרט כאשר תחילה יש למצוא את אותו החן לבד, לפני שניתן להורות אותו לאחרים. וכשהחן גלוי לעיניך, לך תראה אותו לאחרים. זוהי טענה כללית.
עצוב 22840
נכון שההכללה היא שגויה במקרה זה, הייתי צריך לכתוב: "איכותו הממוצעת של כוח האדם במערכת החינוך..." אני חושב שקל להסכים עמי במקרה זה.
יש לזכור שבכל מקצוע, הומני כריאלי, אין כזה דבר תלמיד רע, יש מורה רע.
מדוע קשה לדעת במקצועות ההומניים מיהו מורה טוב ומיהו מורה לא טוב?
עצוב 22853
קודם כל צריך להגדיר את המטרות של המורים כיום בבית הספר - להעביר תלמידים בבגרות. הייתה לי מורה לפיסיקה בעלת תואר שני, שלימדה "טריקים" מפגרים על מנת לפתור בעיות בנוסח הבגרות, ושעברה איתנו בערך על כל סוג קיים של בעיות בגרות. המורה הזו, היא אחת מהמורים הטובים ביותר שהיו לי מבחינת הידע שלה, אבל מה לעשות, את הזמן ללמד את החומר ברמה גבוהה מספיק אין לה, וגם אין שום צורך שתעשה זאת - הבגרות לא דורשת רמה גבוהה במיוחד.
באשר למקצועות ההומאנים העניין דומה - הדרישה מן התלמיד היא לשנן את החומר בע"פ ברוב המקרים, ללא צורך לחשוב בכלל. בשביל מה אני צריך מורה? יש ספר, הכל כתוב שם. לפי הדרישות הנוכחיות של בחינות הבגרות, המורה לא צריך ממש ללמד אלא להקריא את הספר ולהבהיר דברים שטעונים הבהרה. לכן קשה לומר אם המורה הוא טוב או לא, שכן אין לו שום הזדמנות להעמיד זאת במבחן.
עצוב 22860
באיזה בית ספר למדת? לרוב המורים בתיכון שלי בקושי היתה תעודת בגרות...

מורה טוב הוא זה שמצליח לעורר בתלמידיו ענין מעבר לתעודת הבגרות, בדיוק כפי שדובי כתב בתגובה שלו קודם לכן. אני לא רק מודד את המורה לפי ההצלחה של תלמידיו במבחני הבגרות (שהפכו לפארסה בשנים האחרונות).
עצוב 22926
(בגאוות-מה): טשרניחובסקי, נתניה!
מה? לא מכיר? דוקא חשבתי שהוא די ידוע...
נו טוף.

נכון מאוד, מורה טוב ע"פ קריטריונים ראויים הוא מורה המעורר עניין. הבעיה היא, שעבור משרד החינוך ועבור בית הספר מורה טוב הוא מורה שלא עושה בעיות ושמצליח להעביר 80% מהכיתה את הבגרות. דרך אגב, את שם בית הספר שלי הזכרתי במידה מסויימת של גאוות אמת, שכן חלק גדול יחסית של מורים שם הם מורים טובים כשרים למהדרין. מורים מעניינים, עם ההשכלה הדרושה - באמת דבר נדיר. ישנם שם כמה מורים שבהחלט הייתי מוריד בפניהם את הכובע.
עצוב 22883
אני זוכר את עצמי מגבש דעה בעניין הזה כתלמיד תיכון, דעה שאני מחזיק בה עד היום, ועצם העובדה שהדעה גובשה מנקודת מבט של תלמיד גורמת לי להאמין בה יותר.
במיוחד במקצועות ההומניים, השיעורים בכיתה הם בזבוז זמן נטו. אין כמעט שום צורך בהבנה אלא בזיכרון בלבד. למרות זאת, באופן אבסורדי לטעמי, השיעורים בכיתה מוקדשים להקראת החומר בראשי פרקים, מה שלא מוסיף כמעט לתלמיד שצריך לקרוא ולשנן את החומר בבית כדי לעבור את הבחינה. מעט מאוד מזמן השיעור מוקדש לדיון על החומר, מהסיבה הפשוטה שהתלמיד עדיין לא יודע את החומר שהמורה מדבר/ת עליו בראשי פרקים בכיתה, ובלי ידיעת החומר אין אפשרות לקיים דיון.
לדעתי זה צריך להיות הפוך. קודם כל צריך להקנות לתלמיד את הידע, כלומר לקיים בחינה על חומר מסויים מהר ככל האפשר ואין צורך לבזבז על כך זמן בכיתה, ממילא רוב התלמידים לומדים ממש לפני הבחינה ולא במשך השנה. בשיעורים שלאחר מכן, בעוד התלמיד לומד את החומר הבא, מתקיימים בכיתה דיונים על החומר עליו הוא כבר נבחן.
היתרונות העיקריים בשיטה הזו הם בדיוק החסרונות שכולם בוכים עליהם, שהבצפר הוא בית חרושת לציונים, ולא מוקנים לתלמידים שום ערכים חינוכיים, הומנים, דמוקרטים, אזרחיים.
1. הדרך הטובה ביותר להקנות ערכים היא על ידי דיונים על מאורעות הסטורים, ויצירות ספרותיות.
2. זו גם דרך טובה יותר להקנות ידע, עד היום אני זוכר דיון מסויים בכיתה על משפטי נרנברג, ואילו את החומר היבש שכחתי מיד לאחר הבחינה.
3. ישנם תלמידים שהזיכרון שלהם פחות טוב, כלומר הם מתקשים *בשליפת* הידע מהמוח, אך אין זה אומר כלל וכלל שהידע לא קיים אצלם במוח, ולכן למרות שהם יודעים את החומר לא פחות טוב מחבריהם, ההצלחה שלהם בבחינות פחותה. תלמידים אלה שלא חסרים את היכולת הלוגית לקיים דיון בחוכמה, ימצאו שהשיטה הזו מאפשרת להם להתבטא הרבה יותר, ולא יחשבו בעני עצמם ובעני החברה כאנשים טיפשים.
מאותה סיבה אני חושב שהבחינות בהיסטוריה למשל צריכות להיות בשיטה של שאלות ברירה.
4. דיונים הם מעניינים יותר מאשר מעבר על החומר בצורה יבשה, ופחות משניאים את המקצוע על התלמיד. אני זוכר את עצמי משתעמם עד מוות (!! זו כמעט לא הגזמה, אני חושב שהייתי על סף איבוד שפייות לפעמים מרוב שיעמום), אך בדיונים השתתפתי ברצון.
עצוב 22890
הסטוריה? דיונים? הלוואי. אני נרדמת באופן כמעט קבוע! המקצוע היחידי שאני מצליחה להישאר עירנית ולהשתתף גם בדיונים בו הוא אזרחות וצר לי על כך שלמרות הכל הציונים לא מרשימים במיוחד:-/
עצוב 22894
Actually, I remember History lessons with mixed feelings: I didn't care for them much when in the 11th grade, and yet I did like them in the 12th grade. My success in the Bagrut exams in the appropriate years were relational. Same went for Physics, actually. Really, it seems to me that my success in most subjects was proportional to my interest in them.
עצוב 22902
ייתכן. אצלי זה לא ממש ככה. אם כי אני חייבת לציין שזה קרה לי, אמנם מדובר במקצוע שרבים מזלזלים בו (אמנות ) אבל בכל זאת הציון הוא חביב ביותר (...) ומדובר במקצוע מאוד, אבל מאוד מעניין.
עצוב 22904
Art, you say. Hmm.. I'm afraid the art teacher didn't care much for my art. She thought it too grim.

You've given me an idea, though. I should try painting.. nothing too exact, though. I am no drawer of straight lines.
עצוב 22907
אני נטשתי את תחום הציור בשלב שהבנתי שאני פשוט לא כשרונית והתמקדתי יותר בגרפיקה.
עצוב 22909
Aren't you in high school? Shouldn't you be going to bed?
עצוב 22910
הייייי, אני ב-יב'. ולא, אין לי מחר בי''ס.
עצוב 22911
What's the happy occasion?
עצוב 22915
המממ...אחרי התעודות של פסח באים רק להשלמות/מתכונות/בגרויות ככה שמחר אני לא צריכה להסחב לבי"ס:)
חשבתי שזה ידוע...
עצוב 22916
Do you mind if I smack myself on the head? A year ago, and I had completely forgotten it. Still, with all that I've learned this year, I shouldn't be surprised.
עתודאי, צמצם הופעתך 22919
ששש, לפני שנה היית בהודו, נרגע מהטחינה בשריון, שכחת? ששש
עתודאי, צמצם הופעתך 22920
I am not ashamed of being an Atudai. If you think that I should be ashamed, I would ask that you explain yourself.
תחזור לעברית ונדבר. סתם. 22921
תחזור לעברית ונדבר. סתם. 22922
Though it requires some "reverse engineering" (if you catch my drift), I gather that this is some kind of Kitzis-Freidmann kind of thing.

I still don't understand why I need to be ashamed of anything. If all you've got is satire, then your position seems to be standing on fowl legs, so to speak.
תחזור לעברית ונדבר. סתם. 22923
פנינת תרבות!
קורע מצחוק!
תחזור לעברית ונדבר. סתם. 22924
Maybe it loses its effect when one has to read it backwards. Ncurses..
תחזור לעברית ונדבר. סתם. 22925
:-/

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים