בתשובה לערן בילינסקי, 07/10/03 16:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התיאום בין הלוח העברי ללוח הגריגוריאני אינו נכון כלל לטווח רחוק. אורך שנה ממוצעת בלוח העברי הינו 365.2468 יום, אורך שנה גריגוריאנית הינו: 365.2425 יום - ואילו אורך שנת החמה האסרונומית בקירוב: 365.24219 יום - כלומר השנה העברית ארוכה בכ- 4.6 חלקי אלף יום משנת החמה האסטרונומית - לכן בכל אלף שנה הלוח זז ב- כ4.6 יום יחסית לשנת החמה - בגלל זה כיום קורה 4 פעמים בכל 19 שנה שהחגים יוצאים מאוחר ופסח לאחר הירח המלא השני שלאחר נקודת השוויון של האביב (למשל ב- 2005) ולא הראשון כפי שהיה מתבקש וכפי שהיה בזמן התקנת הלוח החישובי בידי הילל. היתה הצעה לעבור למחזור עיבור של 334 שנה - כך ש- 123 שנים יהיו מעוברות בכל מחזור של 334 שנה - כך באמת נקבל לוח אשר סטיתו משנת החמה האסטרונומית קטנה אפילו מזו של הלוח הגריגוריאני - אך בגלל השמרנות המוגזמת של הציבור הדתי בישראל הדבר לא התקבל ולא יצא לפועל עדיין. בטווח הקצר קורה שהתאריכים הגריגוריאנים יכולים להיפגש פעם ב- 8 או 11 או 19 שנה - הכל תלוי באילו ימים בשבוע חלים החגים בשנים הספציפיות - הפגישות בהפרשים של 8 או 11 שנה קורים בגלל הדחיות של ראש השנה ביום יחסית למולד בשל התאמתו לימים נוחים (לא אד"ו ראש - כלומר ראש השנה לעולם לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי - במקרים בהם על פי מולד תשרי אמור היה לחול כך דוחים את כל הלוח ביום החל מסוף חשוון שנה קודמת ע"י הוספת יום שלושים לחודש חשוון) . אך עניין הפגישות לא מחייב ויכולה להיות סטיה של יום ואפילו יומיים בין הלוחות (גריגוריאני ויהודי) גם בהפרשים של 19 שנה בשל התאמת הלוח כך שראש השנה יצא בימים בשבוע הרצויים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"ראש השנה לעולם לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי" ראשון ושישי הבנתי, למה לא רביעי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנת למה לא ראשון ושישי, אז למה חמישי כן? (הבעיה איננה בסמיכות של שבת לראש השנה: ראש השנה נמשך יומיים, וכשהוא חל ביום חמישי יש רצף חג-חג-שבת; כמו בשנה הקרובה). ראש השנה לא יכול לחול בימים רביעי או שישי, כי אז יום כיפור יחול בימים שישי או ראשון בהתאמה, ונקבל שתי שבתות ("שבת שבתון הוא לכם") ברצף. לגבי יום ראשון, יום "הושענה רבא" (היום שלפני החג האחרון בסוכות) חל בכ' תשרי, ולכן יום אחד בשבוע לפני ראש השנה. אם ראש השנה היה נופל ביום ראשון, אז הושענא רבא היה יוצא בשבת ומצוות ניסוך המים (בבית המקדש) היתה מתבטלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שאתה, שוטה כפר למשפחת הגלובולריים, רחוק מכל דבר שריח של יהדות נודף ממנו. לא די שפרעה גזר על הזכרים, המן גזר על הזכרים וגם על הנקבות, ואנטיוכוס הרשע גזר על מצוות השבת והמילה - אתה בא בשאלותיך להוסיף עליהם ולבטל את מצוות ניסוך המים שאבותינו שמרו בחירוף נפש! ומה, אחרי שאביך ייסר אותנו בשוטים, אין להתפלא שאתה מייסר אותנו בעקרבים. (במלים אחרות, לא הבנתי את השאלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנת היטב. מצוות הנחת תפילין אינה מקוימת בשבת, ולמיטב ידיעתי אף אחד לא חשב לבטל את השבת בגלל זה. במלים אחרות: איזה מין נימוק זה? המון מצוות מקויימות רק באותם מקרים ונסיבות בהן הן בנות קיימא, ולא עושים מזה עניין גדול, בטח לא עד כדי שינוי לוח השנה. גלובולרי? עוד רגע תתחיל להתלונן ששופכים את דמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ישנם דברים שחכמים גזרו לא לעשות בשבת, כולל כאשר זה גורם לביטול של מצווה. אם מקבלים את העובדה הזו כנתון, אז לגבי תפילין אין מה לעשות, המצווה מבוטלת בשעור מסויים. לעומת זאת, את מצוות חיבוט הערבה עוד אפשר להציל (על-ידי שינוי זמן העיבור). לכן הדברים לא ממש דומים. 2. מצד שני, אפשר לשאול מדוע משנים את סדר השנה בשביל מצוות חיבוט הערבה (שהיא ממילא מנהג), ולא בשביל תקיעת שופר בשני ימי ראש השנה (שהיא דאורייתא). מצאתי 1 שכך מתרצים בעלי התוספות את השאלה: "וי"ל דאין הכי נמי דהני דכתיבי בהדיא לא אתי לפקפוקי בהו בשאר שנים, אבל ערבה דרבנן אתי לפקפוקי בה. ועוד, דמספק עבדינן תרי יומי וכי מיקלע יום ראשון בשבת אין שופר בטל לגמרי דתוקעין בשני – אע"ג דכי באו עדים קודם המנחה לא עבדי בא"י אלא חד יומא, מ"מ בחוצה לארץ עבדינן תרי יומי, אבל שביעי של ערבה דליתא אלא חד יומא דלא אפשר למיעבד השמיני על הספק לפי שהוא י"ט אם אהיה בטל לגמרי משתכח תורת ערבה" כלומר (לגבי ההסבר הראשון), שמצווה דאורייתא לא נורא אם תתבטל מפעם לפעם, זה לא יגרום לאנשים לזלזל בה; מה שאין כן מנהג שקבעו חכמים. 3. את הפסקה האחרונה צריך לקרוא על רקע המחלוקת הידועה בין הפרושים לצדוקים על מצוות ניסוך המים, שחביטת הערבה היא זכר לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול פגשתי מישהו שתהה באזניי. מצד אחד, פיקוח נפש דוחה שבת. ז''א, לנפש יש ערך גבוה יותר מערך שמירת השבת. מצד שני, מחלל שבת מות יומת. ז''א, לשבת יש ערך גבוה יותר משל הנפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע פיקוח נפש דוחה שבת? "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז"א שאסור לחלל את השבת כדי הציל גוי ממוות? (הוא הרי לא ישמור אח"כ שבתות הרבה. או אפילו מעט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכאן אני למד שאם ראש השנה חל בשבת לא תוקעים בשופר? אז בשביל מה הולכים בכלל לבית כנסת? (אה, זה בטח בשביל התפוח בדבש) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ*כאן* אתה למד? אולי זה בגלל שנשבית מוקדם מהמקובל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחחחח, לו רק ראית את המחברת "חגים ומועדים" שטרחתי וקישטתי בציורים משובבי נפש, מפוזרים ביד אמן בין המחקרים המעמיקים על מנהגי העדות השונות שעשיתי בכתה ג', היית מדבר אחרת. ואם היית עד לבקיאותי הרבה בתאריכים בהם נופלים להם החגים המשונים ההם, אותם רצפי אותיות תמוהים כמו "ט"ו בניסן התשכ"ג" ודומיהם, היתה לשונך נדבקת לחיכך בתדהמה. "טוב מאד" היה הציון שקיבלתי, ואני גאה עליו עד היום! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לנו עבודה בכיתה על השואה ואחד הנושאים זה מצוות בחירוף נפש חיפשתי בכל האינטרנט ולא מצאתי מי שיודע מה זה או משהו על זה בבקשה שיכתוב לי הודעה תודה ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. אנשים חושבים על הכל, אה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |