בתשובה לגיל לדרמן, 23/06/04 12:18
אנחנו לא מלאכים 228035
קודם כל בוא נסכם על מיתון בחלוקת הציונים: "מגוחך ודמגוגי" זה בסדר, "קהות חושים ויהירות" זה קצת יותר מדי בשבילי. אתה חושב שעצם העובדה שנועזתי להביע דעה על עמדתך היא יהירות?
"כלל העולם הערבי" - מצריים, ירדן, סוריה, עירק, ... הן מדינות ערב. אינדונסיה ופקיסטן אינן ערביות ככל הידוע לי. התמיכה הגורפת של העולם המוסלמי במדינות ערב רק מחזקת אותן. "מדינת חסות" - קצת נסחפת. לא? בכל אופן זה לא עזר במיוחד לוייטנאם הדרומית.
""נאלצת" להפלות ולגזול ולדכא מתוך איזו הגנה עצמית" - לא אמרתי דבר כזה. אמרתי (או לפחות הייתי צריך להגיד) שהאפליות נוצרו באופן ספונטני בלחץ המסיבות ולא במדיניות מתוכננת מסיבה כזו או אחרת.
"הפסקת האפליה של חמישית מאזרחי המדינה איננה מכוונת ל"יצירת נתק", אלא היא ערך." - ככל הנראה (אולי לא לך) אתה חי במשטר רפובליקאי בו השלטון הוא בידי נבחרי הציבור. הציבור רק לעיתים רחוקות פועל לפי אידיאולוגיות וערכים. בד"כ הוא פועל לפי צרכים. (מה גם שהציבור ככל הנראה לא שותף לערכים שלך). אם אתה כופר בכך שצמצום אפליית המיעוט הערבי כרוכה בהפניית משאבים הנגבים בציבור היהודי מן הציבור היהודי אל הציבור הערבי, ובכך שכדי לעשות זאת במשטר דמוקרטי צריך הציבור היהודי לחוש מידה מספיקה של סימפטיה למיעוט, הרי שאתה תמים באופן יוצא מן הכלל.
"בדווים ... להסתובב כרצונם בקניונים ולשבת לשתות איזה אספרסו ארוך בבית הקפה השכונתי" - אחד משנינו רואה את המציאות דרך משקפי האידיאלוגיה שלו. במספר קניונים באזור מגורי הבחנתי כי ערבים מהוים מגזר ניכר בקרב ציבור המבקרים בקניונים. האם אתה חושב שאני צריך להשתתף בבניית ואחזקת קניונים ובתי קפה המגישים אספרסו ב"כפרים הבלתי מוכרים"? חכה קודם שחצי פ"ת תהיה שלי. העובדה שאתה חושב שאוטובוסים לא מגיעים למגזר הערבי, רק מוכיחה שאתה לא מרבה להשתמש באוטובוסים.
""זכויות יתר" אלו מחלחלות אט אט גם לשכבות יהודיות נרחבות" - אכן נכון. והקמת "שינוי" היא פונקציה של חוסר האמפטיה והאחדות בין ה"ממוסים" (מלשון מס) לבין ה"נתמכים". "האבחנה כי "האפליות נוצרו מעצמן מכורח הנסיבות ולא מדובר יד מכוונת"" מוכחת כאן ולא מופרכת.
שים לב איני אומר שלא צריך לצמצם את האפליות, אלא רק שבלתי אפשרי לעשות זאת במסיבות הנתונות.
"להציג את האפליה הזו כשמירה על משאביו של הגזע היהודי, אשר הדרך היחידה היא לשנותה היא "ליטול בכפייה מן הציבור היהודי", כאילו מדובר כאן על גטו בפולין." - איפה ראית כל זאת נבצר מבינתי לדעת. שמא נסחפת ברטוריקה שלך? הכפייה שעליה דובר היא גביית מסים וכל השאר על אחריותך. אם בעיניך מסים אינם כפייה, נסה לגבות אותם בהתנדבות.
"האחראי הראשון והעיקרי למציאות הוא מי שמעצב אותה" - ההנחה שישראל יכולה ליצור בכפייה מציאות לפי ראות עיניה, כאשר כל האחרים (פלשתינאים, מדינות ערב, ארה"ב ואירופה) הם צופים פסיביים וחסרי השפעה, היא הנחה חסרת שחר. המציאות הקשה בה אנו חיים כולל הרדיפות ו"זכויות היתר" של ערביי ישראל נוצרו כתוצאה מסך פעילותם של כל הגורמים בסכסוך הזה. ישראל צריכה לעשות ככל יכולתה כדי לתקן את המצב, גם מבלי שכל האחריות תונח בחיקה הבלעדי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים