בתשובה לאורי פז, 25/06/04 11:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה לא הייתה צריכה להישאל כי הדבר לא השתמע מדבריי, ולכן עניתי כפי שעניתי. אגב, ללא קשר לשאלה מה אני חושב על פרסומות שמכילות רמזים מיניים (האמת היא שלא נתתי דעתי לכך), מה שאני כתבתי דווקא תומך בשלילת צורת הפרסומת הזאת. כי אני דברתי על כך שהגיוני שיהיה קשר בין המוצר ובין האלמנטים שמופיעים בפרסומת, ומכאן שאם אתה מפרסם שעון, אל תראה תמונה של ציצי . . . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפרסומת לא פונה להגיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טומי לפיד טען בשיחה ברדיו שהוא מקבל את זה שצריך לערוך הסברה כנגד הרגלי העישון, אבל הוא מתנגד לאופן החריף שבו נאמרים הדברים בתשדירים האלה. אתה טוען מנגד: "האם אתה מצפה שיוצרי סרטי ההסברה כנגד עישון יראו לנו בו שעונים?". כלומר, צריך שיהיה קשר ברור בין המוצר לתוכן הפרסומת. האם אין קשר ברור בין נזקי העישון הכבדים לבין תוכן הפרסומת כפי שהוצגה? בוודאי שישנה הגזמה תיאורית של הנזקים, אך זהו אחד האפקטים של כל פרסומת, שבעתים לא לחינם משלמים הון עתק. ומכאן הקשר לסוג של פרסומות שמשתמשות באפקטים מיניים, השליליים בעיני ובעיני רבים אחרים, ללא כל קשר לאמונתם הדתית או החילונית. כי איפה בדיוק עובר הקו האדום? האם פרסומת למשקה יכולה לתאר את הבקבוק הנחשק בשיאו של חום קייצי לוהט, כאיבר המין הנחשק של הגבר? האם על פי "היגיון השעון" שהצגת, אין קשר בין המוצר המפורסם לבין הנחשקות שבהצגתו? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |