 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפי שזכור לכולם, הדבר לא נעלם מעיניו החדות של איש ווינאי אחד, שאכן הדגיש יותר את התפתחות הילד מאשר של הילדה. לאור זה, שאלה מעניינת היא מה קורה לאופן בו מתפתחים ילדים המקבלים חלב או תחליפי חלב (כמו סויה) מבקבוק, ולא יונקים משדי האם: "תינוק על חזה אימו איננו מבחין עדיין בין האגו שלו ובין העולם החיצוני כמקור לחוויות החושיות הזורמות אליו. הוא לומד בהדרגתיות [להבחין בין כאלו שמקורן גופו או בעולם]...ביניהם אלו שאליהם הוא מתאווה יותר מכל, שדי אימו..." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלה מתאוים בהמשך חייהם לבובות מתנפחות, עם פטמות הפלסטיק שלהן (חברים סיפרו לי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולזה שם לב דווקא יהודי יקר משכונת פלורנטין שזעק מעל השולחן (מהזכרון) "מה זה שדיים? שתי גושי שומן שבקצותם גושיש ורוד. מינקות אומרים לנו שאלה הדברים הכי חשובים, ואני אומר לכם: השתחררו מעול השדיים, צאו לחופשי, התגייסו לצנחנים!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גושיש ורוד? בפטריק קים הוא היה ורוד, בחיים הוא חום (חברים סיפרו לי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאלה ויש כאלה (ואני לא צריכה שחברים יספרו לי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברים שלי מתעקשים שהמדגם שלהם היה די גדול, אבל אני מאמין לך. אם יש דבר אחד שלמדתי באייל הוא שמתנקזים הנה כל היוצאים-מן-הכלל בחלד: אנשים ישרים להפליא שלא יעלה על דעתם לרמות את מס הכנסה, נהגים זהירים שלעולם לא יעברו את המהירות המותרת בקמ"ש אחד, גברים שמגדלים את ילדיהם בשיתוף מוחלט עם בנות זוגם, לוגיקנים שלא עושים בחיים שום צעד לא רציונלי, מכשפות, דתיים ליברטיאניים, חילונים בעד מדינת הלכה, סטודנטים עם נשמה של בני תשעים וקשישים עם נפש של ילד. על הרקע הזה, אם מישהי תקום ותטען שיש לה פיטמות כחולות שזוהרות בחושך, אני מתכוון להאמין גם לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, "פיטמות זוהרות בחושך". אתה זוכר את סידרת הטלויזיה האלמותית "מטבעות משמים" (או איך שלא תרגמו לעברית, אם תרגמו, את pennies from heaven) של דניס פוטר? בוב בוסקינס ושריל קמפבל משחקים זוג צעיר באנגליה של שנות העשרים, והוא כל הזמן לוחץ על אשתו העדינה לצבוע את הפטמות באודם. כשבשלב מסוים הוא מרגישה שהוסקינס מתרחק ממנה היא מפתיעה אותו לילה אחד ומציגה לפניו את מבוקשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב שראיתי את זה, אבל מי יודע? בעדות בהן אני מסתובב, הרעיון היה נגדע באיבו בטענה שזה ילכלך את הסדינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והחברים שלי לא מספרים לי שום דבר. החברים שלי פשוט מביאים את החברות שלהן, והחברות מתפשטות בדממה, ומניחות את פיטמותיהן בתוך הסורק הממוחשב לצורך תיעוד הצורה והגוון. הכל בשקט מופלא. בלי להגיד מילה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |