בתשובה לרות, 25/06/04 2:51
אהה! אנתרופוצנטריות 228574
והגדרה מוצלחת למורכבות, כן יש לך? עדיין לא ראיתי כזאת.

אכן מומלץ ואף רצוי לא להתעלל סתם בחיות (מסוימות) וגם לא בבני אדם (באשר הם). פשוט, לא חייבים לבצע את שני הדברים הללו מתוקף אותה הסיבה ("זכויות").

ממש לא הבנתי את התגובה הזאת. מי שחושב שעובדת זרה "היא לא דבר אנושי" אכן טועה (בלשון עדינה), אבל למה זה בדיוק רלבנטי? (האם את מנסה לטעון שתרנגולת זה כן "דבר אנושי"?!).

אין אנשים שהם תת-אנוש ויש לא-אנשים שהם תת-אנוש. אין פה שום בעיה אלא אם מקבלים מראש את ההנחה (המוזרה והבלתי ישימה) - "זכויות לכל בעלי החיים באשר הם". אפשר לשאוב משפטים וססמאות מהרטוריקה של "זכויות האדם", אבל כל עוד לא עושים את זה באופן מודע ולא מוסיפים כמה פטצ'ים לרטוריקה‏1, זה לא שווה הרבה.

___________
1 משום שאין מנוס - יש הבדל בין זכויות אדם לבין דרישת זכויות לדגי נוי או חצילים. גם לוחמים רבים למען "זכויות" בעלי חיים (ושאר ירוקים), מודעים להבדל הזה (אנתרופוצנטרים שכמותם).
אהה! אנתרופוצנטריות 228607
מאוד אין לי, וזו הנקודה שרציתי להדגיש. אני מעדיפה לומר שאיני יודעת, או שאני מרגישה שאין לי את הכלים, הממשיים, להגדיר מאשר לחטוא בהגדרה שאין לה בסיס. מאידך, אני מבינה את מי שמנסה, כי אולי ככה, בדרך של אלימנציה, אפשר להבין לפחות - מה לא. אני חושבת שעצם המלה "מורכבות" היא בעייתית. יעילות תקשורתית, היא דבר שקל בהרבה להתייחס אליו. האופן שבו האורגניזם מסוגל להעביר מסר ולקלוט מסר. המורכבות, בדומה לתיאוריות הליניאריות-התפתחותיות, מניחה שיש "יותר מורכב" ו"פחות מורכב". זה ארכאי משהו, ולא בכדי. זה לא פשוט להשוות בין דברים שונים, כגון יכולת הדיבור במילים של בנ"א, והיכולות הסונריות של בע"ח אחרים וכו', ואז ליצור מדרג. אני חושבת, למה לא לנטוש את המדרגים הללו? למה להאחז בהם? בעיקר כשהם די אמורפיים, מתבססים על מן הרגשה סובייקטיבית. הרגשה סובייקטיבית יש לה ערך, אבל באותה מידה, אני יכולה להרגיש, סובייקטיבית, שלבנ"א יש יכולות טלפתיות, וגם לבע"ח אחרים. מדעית, אלו משתנים שלא קל לעבוד אתם - ההרגשות הסובייקטיביות שלנו.
המלה "אנושיות" היא בעיתית ביותר. מדובר בתכונה מסוימת, לפי המילון, מין קומפלקס של חמלה, אכפתיות ורוחב לב (או משהו אחר, אם יש לך הצעה), תכונה יפה ומיוחדת, שהאדם אימץ לו. לפי התיאוריה האבולוציונית, הברירה הטבעית ודברי דרווין עצמו, אין מקום לשער שאנושיות אינה נחלת בע"ח אחרים. זה כמו שנקרא לתכונת הנאמנות בשם "כלביות". מצב כזה, עלול לשלול את התכונה, מבחינה תפיסתית, מבע"ח אחרים. בקיצור, קראנו לעצמנו על סמך תכונה נאה, או שקראנו לתכונה נאה על שם עצמנו, והיא מאפיינת בע"ח אחרים גם כן. אין לי ספק בכך.
מדוע נתתי את הדוגמאות של העובדים הזרים וכדומה?
שמתי לב, שבמהלך ההיסטוריה אנו מרחיבים את קטגורית הדומה ומצמצים את קטגורית האחר. (לא בהכרח בצורה ליניארית מבחינה היסטורית). כיום, הגענו למצב שבו, מבחינה תודעתית, אנשים רבים כבר לא רואים כ"אחר" את מה שנתפס כך בעבר. זהו תהליך דינמי. אם נדגום, נראה שיש אנשים שמקבלים הומוסקסואלים כדומים לנו בכל דבר (תוך אי-התייחסות לתכונת השוני ע'ל-פיה התבצע מיונם ל"אחר") ואנשים אחרים, עדיין יכללו אותם בקטגורית ה"אחר". אותו דבר מתרחש עדיין לגבי נשים, למשל בארצות ערב. אם התהליך הוא דינמי, וכולל היום גם ילדים, תינוקות, מפגרים ושאר אלו שנטו לראות בהם, תפיסתית, אחרים, אולי התהליך נע גם לעבר התמקדות פחותה בשונה (שיש ביני לבין הזאב, או הדוב וכו'), ותשומת לב רבה יותר לדומה? (שאין ספק שקיים. הדמיון ביננו לבין יונקים אחרים, הוא רב פיזיולוגית על השוני. אני בהרבה יותר דומה לכלב, מאשר חתול דומה לחרק - גנטית, פיזיולוגית. זו עובדה שאין מה להתעלם ממנה). אם נשים לב, תהליך כזה אכן מתרחש. אנשים כבר מתייחסים לכלב/חתול שלהם כבן משפחה, תוך מתן זכויות נרחבות, השקעה וטיפוח. יש אנשים שלא יעלה על דעתם שכלבם ישן מחוץ לבית ביום קריר, או לא ישן על מצע רך. הכנסנו אותו לתוך הקטגוריה שלנו, ואנו (אנשים כאלו) אכן חשים בדמיון רב יותר מאשר שוני. כפי שבעבר נלחמו על זכויותיהם של ילדים ("אנשים קטנים") או מפגרים, כאלו שלא יכלו להלחם עבור עצמם, די לנו להתבונן בכמות האגודות למען זכויות בע"ח הקיימות, כדי לראות שתהליך זה אכן הגיע גם אליהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים