בתשובה להאייל האלמוני, 26/06/04 10:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אודה לך על פירוט של הנ"ל, דברים כמו- מה הקריירה שלך, ומה של אשתך, מי נשאר בבית עם הילדים כשהם נולדו, מי לקח אחר כך חופש מהעבודה בכל פעם שהיה צורך בריאותי או חינוכי, האם זה היה באופן שויוני לחלוטין? או שה"אנחנו" הזה הוא הסיפור הרגיל שבו 90 אחוז מהעול, כן, ה ע ו ל , נופלים על האשה. שגם עושה ויתורים בהתאם, בקריירה המקצועית שלה. כי אני לא מכירה אף זוג אחד שבו הגבר ויתר ויתורים בקריירה שלו למען גידול הילדים. אני לא אומרת שאין, אבל אני פשוט לא מכירה מקרה כזה. או אתה מהסוג הנדיר הזה? מפני שבד"כ או שהאשה מוותרת, או שיש להם עזרה מסבתות (לא סבים), או שהם מספיק עשירים לקחת או-פר (שוב אשה, לא גבר). אז מה אתה, עשיר, נדיר, או סתם יהיר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי פירוט של הנ"ל - none of your god damn business - צאי לי מהחיים. כמו שאני לא מבקש ממך פרטים אישיים, אל תבקשי ממני. בכל מקרה, פספסת לגמרי את הנקודה. תקראי שוב את התגובה הראשונה שלי (תגובה 228665), ואחרי שתביני על מה התרעומת, תחזרי אלי. ולעניין התגובה (השוביניסטית הנשית הטיפוסית) שלך לגבי חלוקת העבודה: אני כן מכיר זוגות שבהם הבעל לקח את חופשת הלידה, או שהבעל והאישה התחלקו בחופשת הלידה. אני גם מכיר מקרים שבהם האב הקדיש את כל זמנו, או לחילופין עבד מהבית (כמו במקרה הפרטי של אבי מולידי), לטובת הורות. אני רואה בכך שילוב קריירה והורות. מי שרואה בכך "ויתורים בקריירה למען גידול הילדים" - צר לי עליו וצר לי על ילדיו. אז מה את? שונאת גברים, וורקהוליסטית, או סתם קלפטע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אנחנו נצא עכשיו זה לזה מהחיים. תודה ולא להתראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מכיר זוגות שבהם הבעל לקח את חופשת הלידה (להבדיל ממקרים בהם הבעל והאישה התחלקו בחופשת הלידה)? כי אני כן מכיר (הכרות שאין קרובה ממנה) זוגות שבהם הבעל והאישה התחלקו בחופשת הלידה, אבל למיטב ידיעתי, לפחות במדינת ישראל, המצב החוקי הוא שהאשה חייבת לקחת לפחות ששה משנים עשר שבועות חופשת הלידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה, אתה לא קורא הארץ ביום שישי? הנה מאמר בדיוק על זה- האיש שאתה מכיר היכרות שאין קרובה ממנה, הוא אחד מ-700 גברים בלבד בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב במיוחד לפסקה הזאת במאמר: "מעסיקים רבים אינם מקבלים נשים לעבודה משום שהם יודעים שהן עשויות להיעדר בגלל הילדים. אם גם גברים יתחילו להיעדר מאותה סיבה, גם אותם יתחילו לשאול אם הם נשואים ומתי הם מתכננים ללדת. אם זה יקרה, ייתכן שגברים ישתלבו פחות בתפקידים בכירים ואז אולי שוק העבודה יתאים את עצמו סוף סוף למשפחה. את מי זה מפחיד? את הגברים. יש להם יותר מה להפסיד". כבר דיברנו על זה מתישהו ואיפשהו באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור ששנוי לכוון יתר שוויון פוגע בבעלי זכויות היתר. מה חדש כאן? זה נכון גם לגבי שכר שווה על עבודה שווה, לקבלת תושבים ערבים לקציר, ולכל דוגמא שתעלי על דעתך בה יש נסיון לתיקון המכוון ליתר שוויון. בעלי זכויות היתר נאבקים על נחלת אבותיהם, טבעי, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת? אפילו לתשבץ עדיין לא הגעתי. והנתון, שרק 700 גברים (או ליתר דיוק - זוגות) ניצלו את הפריווילגיה, נראה לי קצת נמוך, אבל בהחלט לא מפתיע. למרות התגובות המופתעות משהו מסביב, ההתיחסות נטתה באופן מובהק לכוון - "איזה cool", ולא לכוון של "משהו דפוק אצלכם". אגב - לגברים שבקהל - מומלץ בהחלט. אתם לא מעלים על דעתכם איזה רושם זה עושה על הבחורות בסביבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי לעשות לך היכרות עם זכר שמגדל את ילדיו. כמעט בכל הפרמטרים שהזכרת. אחרי שנהיה מכרים, אכיר לך עוד כמה מכרים שלי מאותו הזן והמגדר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |