 |
|
 |
||
|
||||
 |
את סיפור האטימות המורית האהוב עלי ביותר 1 שמעתי מידידה שנולדה בברית המועצות. סבה, שהיה סופר ומשורר ציוני במחתרת, נתן לה את השם "איוה": ברוסית משמעו עץ תירזה, שבתרבות הסלבית יש לו קונוטציה רומנטית 2, ובעברית הוא מכוון למה שהלב איוה (מלשון תאווה). שם יפה ומיוחד בשתי השפות. בגיל שבע נכנסה איוה לכתה ב' אי שם בקריות, והמורה פסקה "אין דבר כזה בעברית. אביבה". וכך היתה איוה לאביבה עד סוף התיכון. 1 וסליחה על הסטיה מהנושא 2 ע"ע "תירזה יפה ועבותה" וגו'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |