בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 19/06/04 6:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ממש הבנתי, ואני מודה שהתעצלתי לקרוא את כל המאמרים שהבאת (!!!), למרות שהנושא מאוד מעניין. אבל כיון שיש לי הבנה בסיסית על הנושא, ועשיתי בעבר כמה חישובים, אשאל 1) אדם רציונלי מהו? (מוזר לי שדווקא המתימתיקאים פה לא מתעצבנים מזה). חייבים להגדיר אותו במדויק. אם הבנתי נכון זה אדם שיודע לעשות כסף. אז הוא מהמר "נכון" - ובסוף מרוויח. למה הוא בסוף מרוויח? מה גורם לו להרוויח? הסיבה היחידה לכך שהוא ירוויח היא, שאחרי המון ניסיונות, התוצאה מתכנסת לערך ההסתברותי. וחזרנו לריבוע מספר 1!!! (Back to squere 1( לי נראה שזה היה סתם ערפול מיותר של הגדרות, שכאשר מחדדים אותם, חוזרים בהכרח לאקסיומת היסוד. 2) (בסעיף זה אני הרבה יותר אופטימי!!! תשארו:) ) למרות שאני לא אוהב את העולמות המרובים, יש לי הצעה לאקסיומה בתורת העולמות המרובים, שנראה לי שפותרת את הבעייה: הבעייה, כזכור, היא איך לייחס משמעות ניסויית לפונקציית הגל (לקשור את תורת הקוונטים למציאות), ללא המילה "הסתברות". האקסיומה תגיד כך: ___________________ נניח שיש פונקצית גל, המתארת את הפתרון של משוואת שרדינגר, בניסוי, התלוי בפרמטר פיסיקלי מסוים - A. (A הוא מספר - למשל מספר החלקיקים שמשתתפים בניסוי, ואז פונקצית הגל היא פונקצית הגל של כל החלקיקים). ונניח שכאשר ל-A שואף ל-a, פונקצית הגל שואפת להיות וקטור עצמי של איזשהו מדידה X, אם ע"ע x. (המשמעות המתימטית היא שנוכל לגרום לחפיפה בין פונקצית הגל לוקטור העצמי להיות קרובה כרצוננו ל-1, כאשר נקרב את A מספיק ל-a) אזי - תוצאת הניסוי גם תשאף ל-x, כאשר A ישאף ל-a (כלומר - שוב, נוכל להתקרב ל-x כרצוננו, על ידי שנעשה ניסוי עם A שקרוב מספיק ל-a) _______________ זה יספיק - עם A הוא מספר החלקיקים, להראות אם נשאיף את A לאינסוף, בהכרח מתקבל הפירוש של בורן. (את ההוכחה המתימטית עשיתי פעם מזמן - ואני כמובן לא היחיד - זה יוצא יפה מאוד) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איך אני מחליף "עם" ב"אם" ולהיפך.. לעזעזל :) תתעלמו מזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |