בתשובה לערן בילינסקי, 05/07/04 16:45
פרויד כמחטיאן שיטתי Error prone 230756
אין כל סיבה לאושש את התאוריה הפסיכואנליטית. ואפשר לבנות תאוריה כוללת של פסיכונירוזות והתנהגות לא יעילה שיטתית, כפי שאמם עשיתי - תאוריה בעלת כושר הסבר גדול הרבה יותר, אלגנטית וחסרת סירבול שלא כדומה להטלאותיו של פרויד.

בראיון קבלה לחוג בפסיכולוגיה בת"א (הייתי אז ביחידת דו"צ ותלמיד בחוג לפילוסופיה וקוגניטיביסט, ב-‏1970 !) אמרתי כי פרויד לדעתי הוא מיתוס וכתב מיתוסים כתחליף לתאוריות סבירות וחסכניות. אף על פי כן התקבלתי, אף ששיעור המתקבלים היה אז כ-‏6% ויכלו בקלות לנפנפני.

The role of the limbic system and self esteem in Psychopathology - the emotional roots of systematically inefficient behavior
http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/B0001Z...

http://www.powells.com/cgi-bin/biblio?inkey=91-96590...

כבר כתבתי (ראה למטה; 1994 ) שפרויד היה בעל סגולה מיוחדת במינה - היכולת להיות קרוב לתגלית כלשהי, אך להחמיצה. פרויד היה בעל סגולה מופלאה להחטאת העיקר, על קצה השערה, דבר המכונה לעיתים error prone :

הפיסקה מעבודה אחרת שלי, בפרק הנושא את הכותרת "החריגה מגבולות המעטפת", והמציע תחליף - בתחום אירגון יעיל של מידע מרחבי, לתאוריה היצוגים הפאליים של פרויד:

1) פסקה מקדימה:
דבר ראוי לציון הינה טענתו של פרויד, בדיוניו אודות יצוגים סימבוליים, כי נחשים הינם הסימבולים החשובים ביותר במיתולוגיה ובפולקלור של האיבר הזכרי
( pp. 188, 1973; pp. 474, 1976 ).

סימבולים נפוצים אחרים שפרויד מזכיר בהקשר זה הם שבלולים, דגים, חתולים ואף - כובעים. המעניין הוא כי אין בנחש - על פיתוליו וצורתו המתעקלת - דבר היכול להיות איזומורפי בצורתו לאיבר הזכרי, באותו אופן לפחות שאובייקטים אחרים שפרויד מזכיר כבעלי דימיון צורני - כגון מקלות, עמודים, מטריות, סיגרים, עצים, חניתות ורובים, אשר לגביהם הוא סובר שהינם תחליפים יצוגיים (1973, 1976 ) - הינם איזומורפיים לו, חלקית לפחות. דבר זה נכון לא פחות גם לגבי הסימבולים הפאליים של שבלולים, חתולים וכובעים. לפחות לגבי אלה האחרונים מודה פרויד ש -
It is certainly not easy to guess why hats are employed in the same way, but their symbolic significance is quite unquestionable - 1973, pp 189

2) אני מוסיף וכותב:
דומה כי כאן מגלה התאוריה הפסיכואנליטית תובנה מסויימת, ואפשר שהיא איתרה בנושא הסימבולים הפאליים תחום ידע לא טריביאלי, ברם, הדיון כולו עשוי להותיר בקורא - חרף התחושה הפנומנולוגית שכאן היניח פרויד ידו על דבר מה מהותי - הרגשה שהחשוב ביותר הוא דווקא מה שלא נאמר, שדבר מה מרכזי הוחמץ ונותר כמושג לא מפורש. החמצות מסוג זה אינן בלתי אופייניות לפרויד, ודוגמא בולטת הינה Cocaine Papers משנת 1892 , כאשר דיונו של פרויד בתכונות שונות של הקוקאין התקרב מאד, אך החמיץ את התגלית השימושית החשובה ביותר של חומר זה, שנעשתה מייד לאחר פרסום עבודתו - השימוש בו כחומר משכך כאבים בחדרי ניתוחים

אנו מציעם איפוא, בהתאמה עם מה שניטען למעלה, פרשנות אלטרנטיבית לפיה הדימיון בין האיבר הזכרי והאובייקטים המייצגים סימבולים פאליים במיתולוגיה ובפולקלור הינו ----(שרון, 1994 ).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים