בתשובה לאסתי, 06/07/04 15:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"מטרות סופיות" ו "פתרונות סופיים" יש רק לדתות ולמשטרים טוטליטריים. רישום לאום ללא קשר לאמונות ודעות, לגזע, למין, לצבע העור ולשלמות הגוף (כן יבואו בקהלנו עיוורים, פסחים, כרותי-שופכה וכרותות רחם! בניגוד למה שגורסת דת מסוימת...) - רישום חופשי מעין זה - הוא שביל הזהב שחייבת להלך בו כל חברה דמוקרטית מתקדמת. לא תמוה בעיני שמדינת ישראל החילונית והמודרנית, בדרך-כלל, שיצרה לעצמה (מסיבות שונות ומשונות, שלא כאן המקום לפרטן) גולם ענק בדמות ממסד דתי - נמנעת מאז באופן פחדני וכרוני מלהכיר בלאום ישראלי; הרי טבעי הדבר שגולם נוהג לקום על יוצרו... אך תמוה בעיני מאוד שישראלים מבטן ומלידה, שאינם חייבים דבר למימסד הזקן ברוחו והמסואב ברובו - חוששים להשתייך ללאום הישראלי. אני ישראלי ורואה את עצמי באופן טבעי, מאז עמדתי על דעתי, כשייך ללאום הישראלי, ולעתים אני אפילו מצליח להיות גאה בכך; למשל, בפעמים הלא מעטות שבית המשפט העליון מצליח לעשות את מלאכתו נאמנה. אין זה מעניינה של המדינה מה צבע עורי ובאיזה אל אני מאמין או לא מאמין, ואם אני הטרו-סקסואל או הומו-סקסואל או דו-מיני או אפילו אנדרוגינוס, ואם הייתה לי סבתא חצי-יהודיה או שלושת-רבעי יהודיה, ואם יש לי אף קצר או ארוך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא אבל אני מסכימה עם רוב דבריך. [אם כי המשפט הראשון שלך דמגוגי להחריד, לטעמי]. אבל ההסכמה הזאת שלי לא מבטלת את שאלתי לפרופ' אורנן. אומנם הסקתי לי בינתיים את מה שהוא לא אמר, ממה שהוא כן אמר. אבל אשמח לשמוע דברים מפורשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידיעתי משגת וזכרוני הוויזואלי והאודיאלי מאסיפות של ערב בחירות למיניהן - דמגוגיה היא נסיון להשיג הזדהות סוחפת של ההמון עם רעיון מסוים באמצעות פנייה ממוקדת אל יצריו הקמאיים ודעותיו הקדומות. זו היא בדיוק נמרץ השיטה שבה נוקטים פוליטיקאים כריזמטיים, שליטים טוטליטריים, נציגיו של אלוהים עלי אדמות ועוזריהם. המשפט הראשון שכתבתי היה משפט עובדתי פשוט ולא הסתתרה בו שום כוונה אוקסימורונית. חיוב לאמונה בדברים מוחלטים ודיכוי הייצר להטיל ספק - אלה הם היסודות המוסדים של כל דת וכל משטר טוטליטרי. פרופ' עוזי אורנן ידוע ומוכר מזה עשרות בשנים כמי שמתבטא באופן בהיר ומדויק ואינו משאיר מאחורי דבריו שום כוונות נסתרות. אשר על-כן, מה שנאמר הוא מה שנאמר וזכותך להטיל ספק ולחקור במופלא ממך עד אשר תבאנה מחשבותיך על סיפוקן. ולכבוד השעה המאוחרת, אני מאחל לך ולכל הישראלים באשר הם שם ליל מנוחה וחלומות פז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, תודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |