 |
|
 |
||
|
||||
 |
"חמורו של משיח" הוא ספר פולמוס נגד היהדות הדתית ולא הייתי סומך עליו בעיניים עצומות בעניין זה. אבל לעצם העניין אין לי בעיה עם זה. נהפוך הוא: היהודים הדתיים היו מתונים ידועים עד ה"ביאה השנייה ברעש" של מלחמת ששת הימים. היות ולפחות ב"אייל" יש הסכמה גורפת שתכנית אוגנדה היתה או לפחות הוצגה כ"מקלט לילה" ליהדות רוסיה של ה"סופות בנגב" הרי שכל הפרשה הופכת משנית (בניגוד לכמה חרדים לדבר השם וטהרת עמו המנסים להדביק להרצל גם בגידה בא"י הטרום שלמה). הבעיה היא עם האג'נדה של יעקב ש"ץ שהיא להוכיח כי יהדות הכיפות היתה כח מוביל או משמעותי בתולדות הציונות ורק התעמולה הסמולנית מחקה את חלקה במהפכה הציונית. על כך הערתי שהמזרחי הצטרפה לקונגרס היהודי לאחר מות הרצל ולא השתתפה כלל בקונגרס המחלוקת. ולכן עמדתה לכאן או לכאן לא היתה חשובה. ועובדה היא שהפולמוס על הדבקות בא"י התנהל גם ללא מפלגה דתית ממוסדת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל זה אני מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאר כבר התייחסתי במקום אחר. אני זוכר היטב (אלא אם אני טועה) שהמזרחי נוסד ב 1902 והמזרחי תמך בתכנית אוגנדה. כולל הרב ריינס. כדאי שתבדוק את מקורותיך ואם צריך ארד לספרים ואביא סימוכין. ככלל הדתיים היו שדרה מרכזית בחובבי ציון. קשה לטעון שהם הצטרפו לעגלה של הרצל מאוחר. אני זוכר עכשיו שבספר על הרב מימון מסופר שהוא הצטרף על ההתחלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן ''המזרחי'' צידד ב''מדיניים'' ובהרצל בעקביות במשבר אוגנדה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |