בתשובה ליעקב, 01/07/04 11:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין וחבל שלא התפתח כאן דיון בנושא החשוב הזה הניטח כל פעם מחדש על ראשנו. לאחרונה דנתי בנושא עם איזה דוקטור לכימיה ועוד רב שהסתנוור לשווא ממסדרונות האקדמיה: כמו כן, הפרופ' אביעזר רביצקי הוציא זה עתה חוברת משובחת בנושא: "האם תיתכן מדינת הלכה? - הפרדוקס של התאוקרטיה היהודית", בהוצ' המכון הישראלי לדמוקרטיה, נייר עמדה 50. ממליץ לקריאה בחום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן. התמונה של איך נראית מדינה יהודית רחוקה מאוד מן האמת אצל החילונים וגם אצל הדתיים. אכן צודק הכותב הנכבד שכשהדתיים מגיעים לשלטון הם זונחים את התורה. אבל אין זה נכון שזה בגלל שהתורה חסרה אלא בגלל שהם לא שאלו את התורה. לרוב הם פשוט העדיפו לרדוף אחרי סיר הבשר והכסא או ללכת על בטוח בעקבות החילונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כולם מעדיפים לרדוף אחרי סיר הבשר והכיסא. אני מכיר כמה באופן אישי, שהיושר והאמת נר לרגליהם והם עושים עבודה חשובה לציבור הישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופועלים למנהיגות על פי תורה? זה שיש אנשים טובים ושתדלנים טובים אני יודע. אני שואל אם הם פועלים למשל להפרטת מערכת החינוך כנדרש בשולחן ערוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת, פועלים למנהיגות על פי תורה? מה אינך יודע שהמנהיגים האמיתיים של עם ישראל הם גדולי ההוראה ומאורי הדור? הח"כים והעסקנים הם רק שלוחי דרבנן. לא יודע מה בדיוק נדרש ב"שולחן ערוך" להפרטת מערכת החינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שו"ע יו"ד רמה על תחרות בחינוך. מה לגבי ביטול קצבאות ילדים? ביטול דמי אבטלה? קצבאות ילדים, דמי אבטלה, סבסוד תרבות הינם דברים אשר אין רשות לעשותם. מדוע לא נשמעת קולם של הדתיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהזכרת בשלב כלשהוא שהושפעת במקצת מישעיהו ליבוביץ', האם זה נכון? ואם כן, האם משתמע מכך שדווקא בנושא מרכזי זה בהגותו אתה גורס את ההפך הגמור? הרי חלקים גדולים מדבריו המוקדמים היו קשורים דווקא ל"חוסר" הזה בהלכה בכל הנוגע לקיום מדינת הלכה מודרנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיות שליבוביץ התייחס אליהם היו של שמירת שבת של מדינה שלמה. במבט לאחור אנו רואים שההלכה התאימה את עצמה למציאות והמציאות יכולה להתאים את עצמה להלכה. נכון, זה לא נראה 100% אבל חיים עם זה והדברים יסתדרו עם השנים. היום מתקיימים יישובים דתיים לרוב, חיילים דתיים רבים בצבא ובעצם בכל מקום. אני מבין את קוצר הרוח של ליבוביץ אבל זה אכן היה קוצר רוח, הדברים אכן הסתדרו, ובכל תחום בעייתי הם יסתדרו. טענתו של ליבוביץ על דתיים שאומרים שצריך ללכת לצבא ולא הולכים בעצמם היא היום כמעט מגוחכת. אם פעם תעשייה הדורשת עבודה סביב השעון היתה העתיד, היום מדובר במקסימום תחום שולי שאפשר לוותר עליו. החלומות על מדינה שמייצרת את כל צרכיה הם שטויות. אך הנושא היותר חשוב, שליבוביץ פחות נגע בו, הוא איך לנהל את מערכת השלטון הכולל. אלו מיסים צריכים להיות, איך לארגן את הצבא, מה כתוב בחוקה, איך מנוהל החינוך. בדברים אלו ליבוביץ יצא בקריאה בואו נדון בעניין ואף עסק בזה במספר פורומים. לדעתי יש מספיק אמירות בתורה ורק צריך ליישם אותם. לכן, איני חושב שבעניין זה אני חולק על ליבוביץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, מה דעתך על http://www.azure.org.il/hebrew/17-lifshitz.html ועל http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. את ליפשיץ אני צריך לקרוא לעומק, הוא יןתר מדי פילוסופי בשבילי. לפחות הוא מתמודד עם העניינים ברצינות. לגבי הרבנים שמתלוננים על העוולות, זה בדיוק מה שהם עושים מתלוננים על עוולות ללא שיטה עקרונית ובכך משחקים לידי שמאלנים. למרות, חכמים הזהרו בדבריכם אני רואה רבנים שכותבים למשל על צמצום פערים - מושג שבמונחים תורניים נקרא גזל. יש בלבול גדול בנושא בין חובת הפרט למדיניות כללית. חובת הפרט לתת צדקה, לעזור לחבר ולראות את כספו כפקדון אינה במחלוקת. אבל באותה מידה האיסור על הציבור לקחת את כספו של האדם הפרטי אינה במחלוקת. הערבוב הוא כאשר מסתכלים על מה שמותר - קופת צדקה קהילתית (אני מניח שהארץ מעוות את דבריו של הרב ליפשיץ) ומחיל את זה על דברים שהוא אינו חל. ככלל אני חושב שדיון יותר מדוקדק בהלכות ופחות בכל מיני "רוחות" של היהדות תביא אותנו יותר קרוב לאמת. ההלכה מגנה אדם שאינו מעביר את נכסיו לבניו בירושה. האם יעלה על הדעת שרוח התורה היא להנהיג מס ירושה? ולגבי החכות, הן צריכות להיות כאלו שמצליחות לדוג דגים והן צריכות להינתן על פי דין. יהודים רבים מעסיקים אנשים מדין צדקה - אין צורך שהמדינה תקיים קורסי הסבה מקצועית שרובם חסרי ערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת שישעיהו ליבוביץ' היה בעצם קצר רוח והדברים שבאשר להם דאג "אכן הסתדרו" או ייסתדרו לבסוף? אם היית שואל אותו הוא היה זועק שבוודאי שנשתרש "סדר" מסוים. סדר של חילול שבת המוני וקבוע. זה שכבר זמן רב מתיר החוק ב"מדינת היהודים" תחבורה בשבת תוך זריקת העצם של איסור תחבורה ציבורית (אחד מהנושאים שהרתיחו את ליבוביץ' במיוחד) לא הופך את זה ל"מסודר" יותר מבשעה שליבוביץ' דיבר על הבעייה הזו לראשונה. הצבא שלנו אכן עובד מצויין, אולם גם בשנות החמישים הוא הצליח להסתדר מבחינה צבאית. ליבוביץ' לא דאג לחוסר השוויון המוסרי או החברתי בין חילונים שמשרתים ודתיים שאינם משרתים, וכמובן שמעולם לא הזדעק על תיקונו של צה"ל מבחינה צבאית-טכנית. הוא טען שהבסיס -ההלכתי- לפעולת הצבא הינו פגום (קצפו יצא בעיקר על טענת ה"פיקוח נפש" אם אינני טועה). הוא לא טען שהכוחות האמוניים בארץ ישראל חסרים אומץ צבאי או כושר גופני או נכונות הקרבה, אלא האומץ לפסוק הלכה בנושאים עקרוניים בהם בהחלט ראה חוסר. כל מי שקרא ולו חלק קטן מהדברים שכתב (הרבה בזכות החזרות האינסופיות) יזכור שהוא עמד שוב ושוב על כך שההלכה היהודית הקיימת איננה מספיקה על מנת לקיים מדינת הלכה יהודית, משום שמעולם לא התמודדו יהודים בימי קדם עם הבעיות הכרוכות בקיום מדינה מודרנית. באשר לניהול הטכני של תפקודי המדינה, אני לא בטוח שהיה לו כל כך הרבה מה לתרום. זכורה אמירתו לגבי מה אומרת ההלכה למהנדס שעליו לבנות גשר. לעומת זאת על דמותו של החינוך היהודי הוא דווקא דיבר לא מעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) תלונתו (אחת מהם) היתה שאי אפשר לקיים צבא לפי גדרי פיקוח נפש ושצריך לעשות חקיקה חדשה. למרות הכחשותיו, הוא כנראה היה ציוני גדול מאוד ולמרות שמעולם לא האמין בראשית צמיחת גאולתינו, הוא ראה את משק כנפי ההסטוריה. אבל, לאחר 50 שנה אפשר לאמר שמסתדרים יפה מאוד עם אותם סעיפים המדברים על מצור עד רדתה, על יציאה בשבת על תבן וקש וכו'. נכון בדרך היה בלבול וצביעות אבל הגענו למקום לא רע. ייתכן שבעוד 50 שנה נהיה במקום יותר טוב. הפתרון של חקיקה חדשה לא היתה מביאה אותנו למקום יותר טוב. נהפוך הוא. 2) מה שהרגיז את ליבוביץ אז ומרגיז אותי עד היום זו הצביעות. הדתיים הצביעו בעד תקציב הבטחון הכולל גיוס בנות אולם אמרו שבנותינו לא תלכנה לצבא. אני כועס על זה עד היום וחושב שצריך לדרוש ששירות בנות בצבא יהיה התנדבותי וחופשי לשני הצדדים. ופתוח ליציאה בכל זמן. הדתיים לא מובילים את זה כי אינם רוצים לעורר מהומות בנושאים לא חשובים (לדעתם הטועה) ומעדיפים לעסוק בעיקר (השגת תקציבים לדתיים). 3) לגבי מדינה מודרנית - מתברר לאחר 50 שנה שאין שום דבר חדש בו שלא התמודדו איתו 2000 שנה. אותם מנהיגים מושחתים, אותו נסיון לגבות מיסים מכל הבא ליד וכו'. העובדה שנוסעים במכונית ולא על שור אינה משנה דבר בעקרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שאתה פשוט לא מפרש נכון את ליבוביץ'. מה שהפריע לו לא היתה הצביעות, אלא בראש ובראשונה חילול שם שמיים. כאמור, הוא לא ראה בפער בין מה שזורקים הרבנים על ''כלל הציבור'' ובין זכויות היתר של המיעוט הדתי בעייה חברתית או מוסרית. בוודאי שלא סוגיות של נקיון כפיים ציבורי או צביעות הטרידו אותו, שהרי אלו סוגיות של חול. ליבוביץ', שהיה ציוני אדוק (ואף הכריז על כך לא פעם ולא פעמיים) והיה מתהפך בקיברו לשמע דבריך על ''משק כנפי ההיסטוריה'' (פעמים רבות חזר והדגיש שראיית ''עולם כמנהגו נוהג'' כאצבע אלוהים איננה אלא עבודה שלא-לשמה, התייחסות אל האל מבחינת הפונקציות שהוא ממלא בעולם ולא מבחינת אלוהותו), אכן ראה במדינת ישראל יותר מ''בית לעם היהודי'' שראה בה הציוני החילוני. הוא ראה בה את -הפוטנציאל- לקיום מדינת הלכה מודרנית אשר תאפשר ליהודים לקיים מצוות שניתנו ל''עם היהודי'' ולא מוטלות על היהודי כפרט. משעה שראה במפעל הציוני פרוייקט -דתי- וניסה לצקת בו משמעות דתית, ברור שלא יכול היה לקבל מבחינה -הלכתית- את הסרוב של דתיים לשרת בצבא, בעוד הם שולחים חילונים במקומם. שהרי המצוות מוטלות על היהודי באשר הוא יהודי. ליבוביץ' האמין שמדינת הלכה היא אפשרית (לפחות בשנים המוקדמות יותר של הגותו), ולכן ראה טעם לפגם במדינת הלכה אשר הדרך היחידה לבסס את קיומה הוא ע''י חילול שבת של יהודים. אם יהודים מחליטים להקים לעצמם מדינה כמעשה אמוני ולא לאומי גרידא, אין הם יכולים לסמוך את המעשה הזה על כך שיהיו יהודים אחרים שיחללו שם שמיים וע''י כפירתם יתאפשר קיום מדינת ההלכה. באשר לגרסתך כי ''אין חדש תחת השמש'', כמו לגבי שאר הערותיך, היא כמובן פתוחה לדיון ארוך ואולי אף מעניין לכשעצמו. עם זאת, אין ספק שבכל האמור לגבי ליבוביץ' ז''ל, דעתו היתה הפוכה לחלוטין לשלך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |