בתשובה לדובי קננגיסר, 15/05/01 9:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בספק אם השרה לבנת רוצה לעשות אינדוקטרינציה. אני בספק אם היא רוצה לעשות משהו. לכל היותר, היא רוצה ליצור את הרושם שהיא רוצה לעשות או שהיא עושה. רצתה כותרת - קיבלה כותרת, ועכשיו ברור ל''ימין'' שהיא ''משלהם''. מה שיקרה (וסביר שלא יקרה) בפועל בבתי-הספר - אינו ממין העניין. מבחינה זו אין הבדל בין יזזמת פריצקי בחינוך העצמאי לבין יוזמת לבנת בחינוך הממלכתי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תוך שנה-שנתיים ניתן יהיה להכריע בדיון הישן על כישוריה הביצועיסטיים של לבנת. כאוכל-הכל מבינינו אציע כי במידת הצורך תקפוץ אתה לכובע בטרם אבלעמו. אניח לך לפסוק באשר לגילית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם לבנת רוצה לעשות אינדוקטרינציה. משהו היא בטוח רוצה לעשות. תסלחו לי, אבל הביקורות של המגיבים מעלה הן פשוט מתחת לכל ביקורת, תרתי משמע. חזי, מה-שמו הסופר, וגם אתה מיץ, פשוט מסתכלים משום מה על העניין בכיוון ההפוך. אני מבין ביקורת, בסדר, זה דבר בריא - אבל לחפש משהו שפשוט לא נמצא שם? לבנת יצאה ביוזמה מבורכת שמערכת החינוך מחכה לה כבר שנים. אין שום פסול בלימוד הדת והמקורות, ואין פה שום בעיתיות כלל וכלל - דובי כבר אמר את חלקית, ותנו לי לחזור - מטרת הלימוד היא לא לשכנע כפי שלימוד התנ"ך בבתי הספר החילוניים הוא לא במטרה לשכנע. הלימוד הוא ביקורתי עובדתי, ואם יש למישהו בעיה עם זה אז הוא לא יודע מה הוא רוצה מעצמו. לעניין המסדרים - לא פאשיזם ולא נעליים. מסדר שבועי, שבו תודיע המנהלת הודעות שבועיות, התלמידים ישירו שירים של אתניקס יחד עם המורה למוסיקה, כיתה תעלה לבמה ותספר באמצעות המחזה קצרה על הטיול שהיה להם לרפת במושב השכן, ולסיום שירה בציבור של ההמנון הלאומי, התקווה. יא אללה, מה לא בסדר בזה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |