בתשובה לאסף ברטוב, 15/05/01 19:20
הפוסל במומו פוסל 23388
גם אני אדבר אליך דברים ישירים וכנים, ואני אנצל את האפשרות להיות אלמוני כי תגובתי האגרסיבית שתבוא בהמשך מגעילה קצת גם אותי אבל הרבה יותר מזה הגעילה אותי התגובה שלך. אני לא חושב שיש טעם להתייחס באופן ענייני לתגובתך כי ברור לי לגמרי שבדברים שלך על היומן מסע של עידו רק הקנאה מדברת מגרונך. בדרך כלל התגובות שלך הן ביקורת על תגובות של אחרים, או על שגיאה בעברית או על איזה קוצו של יוד בנוגע לשם לטיני, או על נקודה שולית אחרת. לפעמים נדמה שמשלך אין לך כלום, שבעצם אתה סובל מאימפוטנציה ובגלל זה בעצם אתה מביא את הביקורות האלה שלך, אבל הפעם הגזמת! וגם אם אתה באמת לא הצלחת לראות את היופי או הכנות ביומן מסע של עידו אולי זה פשוט מוכיח שאתה גם קורא גרוע? ובקיצור, הפוסל במומו פוסל, הגרפומן הוא אתה.
הפוסל במומו פוסל 23415
אייל אלמוני,

הבאתי דברים ישירים כנגד מאפיינים מסוימים של כתיבתו של הרטוגזון במאמר הזה (ואומר בגלוי שטרם הספיקותי לקרוא את המאמר השני), ורציתי לדון בהם. אמנם השתמשתי במלה בוטה למדי ("גרפומניה"), אך לא הטחתי אותה בעידו אד הומינם; הפניתי אותה לכתיבתו במופע הספציפי במאמר זה.

אתה בוחר לתקוף את מניעי, שאתה מתיימר לפרש (קנאה; אימפוטנציה). לא אשחית מלים בתשובה לטענות הללו. בסוף אתה גם מציע את האפשרות שאני קורא גרוע. דווקא את האפשרות הזו אני מקבל – אולי אני קורא גרוע. משום כך שאלתי אם זה רק אני; חיפשתי תגובות *עניניות* לכאן או לכאן. תגובתך אינה ענינית, ומכיוון שעומדת לך הגנת האנונימיות, אני מזמין אותך להגיב לענין בשמך.

פריט אחד של ביקורת ענינית נכלל בתגובתך המתלהמת: אתה טוען שרוב תגובותי באייל הקורא עוסקות בתיקונים ובביקורת על כתיבתם של אחרים. אני מודה. מה רע בזה? האם בתיקון ציטוט שגוי, או בהערה מבהירה לגבי מקור ביטוי כלשהו, איני תורם משהו בעל ערך לקוראי האייל? אני חושב שיש כאן תרומה. אודה בפה מלא שאני מתקשה למצוא פנאי לכתוב מאמרים בנושאי היום, ועל-כן כתיבתי מצומצמת בד"כ לתגובות קצרות בלבד. אציין שבכל זאת תרמתי שני מאמרים פרי עטי לאייל, האחד בימיו הראשונים, שעסק בציון יום כיפור, והאחד ביום השנה המאה למותו של אוסקר וויילד, שהוכיח שוב שאין לאייל גוף קוראים משמעותי המעונין לשוחח על עניני תרבות, בדומה למאמרים על ג'ון קופר פואי ואחרים.

הגרפומן הוא אני? ישפוט הקורא.
Ich sehe das Nichts 23478
אסף ידידי,

כולי פליאה על שבחרת לענות ולהיענות לרפש אשר פלוני בן אלמוני בחר להטיל ולהטיח בך - כל זאת תוך אפולוגטיקה ישירה מצדך בדבר תרומתך הברורה לאתר זה, הן במישור הערכי והן במישור הדקדוקי-בלשני.

בסירטו המפורסם של אינגמאר ברגמן 'החותם השביעי' אומר בסצינת הסיום משרת-האביר (Knappe) ינס (Jens)בהביטו עם האביר אנטוניוס בלוך ומשתתפים נוספים אל מלאך המוות כי אינו רואה דבר מלבד הכלום
הריקני - וזאת בניגוד גמור להיגדיהם השונים של שאר הנוכחים אשר האימה מחלחלת לגרונם ולמבטם.

אף אני כשרת-האביר ינס. אינני רואה כלום בתגובות האלמוני למיניהם, לבד מהריק והשממה.

שלך

ידידך אלכסנדר
מי כאן הטיל רפש קודם? 23499
אדוני משרת-האביר: אני לא נגד התיקונים בעברית של מר ברטוב בתגובות שלו אבל זה עוד לא הופך אותו למבקר ספרות. לקרוא גרפומן לעידו שברור שהוא בנאדם כנה ורגיש וגם יש לו כשרון כתיבה זה לא להטיל רפש? לבוא אליו בפוזה כזו: הכתבה שלך חרתה ברתה כי לא עשית לי את זה, לא הזזת לי, חסר עומק במאמר שלך -זה יפה? זה אצילות נפש? לעטוף את החרא שלך שאתה זורק עליו בכל מיני מחמאות מזוייפות (אתה בחור אינטליגנטי וכאלה) זה לא צביעות והתנשאות?
Ich sehe das Nichts 24091
למר אלכסנדר מאן, השלום לך.
אכן, השגותיך מעשירות את הוויתנו, ושולפות אותנו לעיתים מביצה משמימה המשתרעת מלוא האופק. אבל מהי האסנציה הממיתה כך את נפשנו כאן? בקטע אחר בחותם השביעי שואל האביר אנטוניוס בלוך בעת התיחדות עם מלאך המוות, מהם סודותיו, מה עומד מאחורי כל זאת. הרי בוודאי מאחורי הכוח מצמית החיים חייבת להיות איזו מהות מטאפיסית גדולה ונסתרת.
"אין לי סודות" עונה המוות.
יוצא שמאחורי כל אקט של יצירה ועשייה אנושית
קיימת גם מגמת האיון, שכל עיקרה, רדוקציה של המלאות להרס ולהתפוררות, וכך ממילא לא נוסף כאן דבר. ניתן לאמר, מעין קלות ריקה של מעשה ההרס. הדבר מזכיר את יוסף ק. של קפקא המגלה שמאחורי הכובד לכאורה של ביורוקרטיית שופטיו מסתתרות להן חוברות פורנוגרפיות ירודות ובלות בהן הם מעיינים בזמן המשפט.
יצאתי אתמול לשוק הכרמל בתל אביב, ושאפתי עידוד רב מהחיוניות הנהדרת של האנשים העסוקים מאד האלה, ומהגוון העצום של מוצרי החקלאות. סביר אם כן שמאחורי הכובד המצמית של הריק כאן מסתתרות להן, פרט לשחיתות ולניוול האנושי, גם מחשבות חמוצות, קודחות והיסטריות שמקורם בבטלנות מובנית וחוסר יצרנות.
אלכסנדר, עליך להודות לכל מי שאתה מאמין בו
שהמובן מאליו של ארצך הינו המערכת הביורוקרטית המהוגנת והמארגנת ביותר באירופה. אתה חי בארץ מסוככת וקיומך מוגן ברמה הבסיסית ביותר. אני מצידי גדלתי בצילה של הביורוקרטיה המושחתת ביותר בעולם המערבי.
זוהי ביורוקרטיה המסתמכת הן על כמה דמויות יצוגיות מרשימות, והן על מנגנונים של ויקטימיזציה, המנקזים את תשומת הלב מהשחיתות הקשה הזאת כלפי דמויות מטרה כלפיהם מתנקזת כל האחריות. מכאן וועדות החקירה הרבות בארצנו ומסעות ציד המכשפות התכופים. המגמה ההיסטרית והצעקנית שנתקלים בה תכופות כאן אינה פועל יוצא של נירוזות או המצב היהודי, אלא לרוב פרי מוחם הקודח של צעירים מושחתים וציניים (יש האומרים שהסנטימנטליות היחידה שהם עשויים לחוש מתעוררת בהם בעת שהם ממששים בחמדה את הכספות בבנקים שוויצריים אליהם הוברחו כספי מדינה) השואפים למצוא חן בעיני אדוניהם בעזרת יוזמות תועמלניות הנשמעות חגיגיות מרוממות ומקפיאות. עליך להבין בבקשה, בעוד למשל חלקם הגדול של המאיישים את האדמיניסטרציה הצרפתית עברו בחינות קשות ולימוד מפרך ברמה גבוהה ב- ecole normale superieur, בבריטניה מדובר בבוגרי אוקספורד וקימברידג' ומסורת ללא דופי של מאות שנים של אנשי civil service, הרי כאן כל מה שנדרש מהמנוול המערכתי הינו הרטוריקה המתאימה. בשנות החמישים היה זה קצת מרקסיזם, והיום - בודריאר, סופרסטרוקטוראליזם וקמצוץ של פוסט מודרניזם - ואתה "מוברג" היטב, כפי שקוראים לזה כאן. ברור שמדובר באנשים ציניים החפים מכל אידאולוגיה, שהמגע איתם ממית כל דבר חי.
כך, פרשת אסון התמוטטות המבנה בתלפיות, התמוטטות בתי ספר על תלמידיהם, אסון גשר כפר המכביה, אינם רק כשל מערכתי של אי אכיפת תקנים לבניה ברמה נקודתית, אלא קצה הקרחון של שחיתות קולוסאלית ללא תקנה האוכלת כאן כל חלקה טובה. כך גם השממה התרבותית הקשה בארצנו. אנא, קצת אמפתייה כלפינו הנידונים לאינפרנו חסר התקווה הזה, המרכינים ראשם בפני מי ששפר עליהם גורלם.
השחיתות קיימת 24093
וכל אחד צריך לעשות כמיטב יכולתו כדי להיאבק בה . זה עדיף על שב ועל תעשה.
Ich sehe das Nichts 24104
אבל האם יש לך משהו מעבר לקינה להוסיף? האם יש לך פתרון למצב הקיים, דרך להפיל מעלינו את עול המושחטים? פתרון שלא יהפכנו למושחטים תוך כדי?
הפוסל במומו לאו דווקא פוסל 24006
אני חושב שמר ברטוב דווקא קלע בצורה כמעט מדוייקת לכתביו של הרטגוזון.

מר הרטגוזון כתב מעין מאמר פואטי שהצביע על דיעותיו הפוליטיות האידאות שלו על החיים ועל מיני זוטות אחרות שבמחשבותיו.ולכן זוהי הסיבה שאין להתייחס למה שכתב בצורה רצינית מדי על ניו יורק ועל מה שהיא באמת.כי אדם שכותב על ניו יורק רק כדי להישמע יפה ולספר על הפנימיות שלו, לא כותב באמת על ניו יורק.
הזמנה למסע, סכנה 24015
כל מסע בנוסף לעובדה שהוא מהווה פתח להרפתקה, טומן בחובו סכנה גדולה. מסע גיאוגרפי הוא מסע נפשי שבו הנוסע חושף את עצמו לאובייקטים לא מוכרים אשר דרכם הוא יראה בעל כורחו את נשמתו שלו.

האם היה זה מלארמה שאמר שלא משנה כמה
ירחיק אדם במסעותין, תמיד התחת שלו ילך עמו. כוונתו שכל מסע להכרת הסביבה הוא למעשה מסע להכרת עצמך, וכאן הסכנה. משום שלא כולם מודעים לעובדה הזו ולכן אינם מוכנים למה שיתגלה להם, או שיכולים לצוץ דברים מפנימיות הנוסע ואשר יכריחו אותו להתמודד איתם בניגוד לרצונו.

יתכן ועידו חטא לטעמו של מי זה בהיתיפיפות מיותרת או בשטחיות ודעה קדומה. לטעמי צריך לקרוא את הרפרוף המהיר שנערך בניו יורק
המדומינת/מציאותית כהמשך למאמר שהוא פרסם לפני זמן שבו חשף לפנינו את עצמיותו כפי שנגלתה לו במסע אחר, המסע לגרמניה.
תזכיר לי מי זה מלארמה ? 24024
תזכיר לי מי זה מלארמה ? 24575
סטפאן מלארמה היה משורר צרפתי בן המחצית השניה של המאה הי''ט. הוא ופול ורלן נחשבים לחשובים שבאבות זרם הסימבוליזם באמנות.
הפוסל במומו פוסל 24032
נו, ולך יש דברים מעניינים ואמיתיים להגיד על ניו יורק? אם כן, פתח פיך ויאירו דבריך. ואם לא, אז אולי מוטב שלא היית פותח אותו ומשאיר אותו סגור. מדבריך נודף ריח רע כמו זה של מר ברטוב.
הפוסל במומו פוסל 24033
מטיעונים מסוג זה נודף ריח רע, מר פלוני אלמוני.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים