בתשובה לדובי קננגיסר, 13/07/04 13:13
באדר-עופר 233948
יוחנן באדר עצמו טען באוטוביוגרפיה שלו שהשיטה הקרויה על שמו (ועל שם אברהם עופר) אינה אלא שיטת ד'הונט. להאמין לו?
באדר-עופר 234009
לא. השיטה שלו היא שיטת ד'הונט עם קיצור דרך, שהופך אותה לשיטת הגנבך-בישוף. שיטת ד'הונט היא סבירה כאשר אזור הבחירה הוא קטן - כלומר, מתי שיש מספר נמוך של מושבים למלא. אז, לא אכפת לעשות את כל החלוקה מהמושב הראשון. הגנבך-בישוף מכירה בכך שכל מפלגה תקבל בשיטת ד'הונט *לפחות* את מספר המנדטים שמגיעים לה לפי המודד‏1, ומה שצריך לחלק אחרי זה זה רק את המושבים הנותרים. לפיכך, כאשר יש מספר גדול של מושבים לחלק (נגיד, 120), הגיוני יותר לעשות את החלוקה הראשונים במכה אחת.

ראה "כיצד בוחרים: שיטות של בחירות פרלמנטריות" מאת חנה ואברהם דיסקין, 1988, ע"מ 46-48.

1 כאמור מודד שווה סך הקולות הכשרים חלקי סך המושבים לחלוקה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים