בתשובה לאביב י., 17/07/04 0:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וואו, להתעורר לכל כך הרבה תגובות על משהו שבכלל לא אמרתי... זה לא שאני מפספס את המסרים המאוד פשוטים ובסיסיים האלה, די ברור שמישהו מנסה להעביר אותם (הוא אפילו שם בפי הגיבורים מונולוגים שמסבירים זאת ללא הרף, בשם האל, למקרה שמישהו פיספס). העניין הוא, שגם אחרי כל זה, המסר עדיין נותר כפרט שולי, לדעתי, באנימציה שכולה אקשן מדמם ו(מה שברקת אמרה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו במונונוקי העלילה אינה כולה אקשן מדמם (ומה תעשה במסע המופלא, שאין בו אף איבר כרות לרפואה?) והאקשן המדמם של מונונוקי לא מוצג בצורה יפה, ולא מוצג יותר מהדרוש - לא מראים אותו כדי להינות מהאקשן ומהאיברים הכרותים, אלא רק כשהוא חשוב לעלילה. לראייה (ספוילרים למונונוקי, לא לקרוא אם לא ראיתם) את הקרב עצמו נגד החזירים, אם אני זוכר נכון, לא מראים בכלל, וזו הרי סצינת האקשן הפוטנציאלית הגדולה ביותר בסרט. מראים רק את התוצאות שאחרי. אני שוב מציע לך להשוות את זה לסטנדרטים מערביים של "שר הטבעות" וכדומה. האלימות היפנית יותר גרפית, אמנם (ונו, טוב, זה סרט מצוייר) אבל בשום מקום לא חוגגים את האלימות לשם אלימות כמו שזה נעשה בסרטים מערביים, והאלימות בפירוש משרתת את המסר, ולא שום דבר אחר, אז קשה להגיד שהוא נשאר כפרט שולי. אולי לצופה סלקטיבי במיוחד. אגב, כל זה נוגע רק למונונוקי. אני בטוח שיש מספיק סרטים יפאניים מלאי איברים כרותים שמהווים חגיגה לעיניים, פשוט לא ברור לי למה להיטפל למיאזקי דווקא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'' אבל בשום מקום לא חוגגים את האלימות לשם אלימות כמו שזה נעשה בסרטים מערביים'' לא להגזים. בסרטים הספציפיים אותם ראית זה די נכון, אבל בהחלט לא חסרים סרטי אנימציה יפנים שהם חגיגה אלימה לתפארת (שגם להם יש ערך אסטטי מעבר לסתם בידורים. אבל זה כבר נושא אחר, לאתר אחר ולפורום אחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אגב, כל זה נוגע רק למונונוקי. אני בטוח שיש מספיק סרטים יפאניים מלאי איברים כרותים שמהווים חגיגה לעיניים, פשוט לא ברור לי למה להיטפל למיאזקי דווקא.'' תזכור גם שהויכוח התחיל מההכללה שהאלמוני עשה על האנימות. לא מספיק להראות שלא חסרים סרטי אלימות יפניים, צריך להראות שכולם כאלה, ושבכולם המסר נקבר תחת מעטה האלימות, ולפחות אצל מיאזקי, שאתה הבאת בתור דוגמא, זה לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן (וסליחה על הטעות המרפרפת שלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים שהיו צריכים ללכת לספרות זולה פעם שניה, לפני שהם חשבו שזה סרט מאוד מצחיק, ויש כאלה שאף פעם לא הבינו למה אנשים צוחקים שם בקטעים כל כך מלאי דם ואלימות. אין לי מה להוסיף על ''כנראה שפורנוגרפיה זה באמת עניין של גאוגרפיה''. אני בהחלט מעדיף את האסטטיקה היפנית על הסכריניות שנפוצה באנימציות מערביות (וולט דיסני). הדברים שבולטים לך לעין וש''תופסים אותך'' במה שאתה רואה על המסך, הם לא אותם דברים שתופסים אותי. האמת היא שאני לא יודע איך ''להתיחס עניינית'' לדברים שכאלה, מעל דפי האייל. בשביל זה יש את עין הדג, שהאופי הדיוני שלו, לדעתי, קצת יותר מתאים לעניינים מעין אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כן, ומה המסר בספרות זולה? Catchup?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבע מצחיק :| | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |