בתשובה לרון בן-יעקב, 18/07/04 2:57
האדם המתבונן 234105
אכן זה בדיוק מה שהוא עשה. גם היה לו כושר פנטנסטי לסכם חלק נכבד מהספרות המקצועית שעוסקת בכל נושא שהוא טיפל בו. קראתי במקום כלשהו, שרק סיכום הספרות הנוגעת לחלומות בחלקו הראשון של "פשר החלומות" זאת עבודה שראויה להערכה בפני עצמה. כנ"ל לגבי "טוטם וטאבו" וספרים אחרים. כשקוראים את כתביו נדהמים מכמויות הספרים והמאמרים שקרא. וכל זאת כשבמשך כל ימות השבוע עבד עם מטופלים והקשיב להם כ-‏8 שעות ביום, זאת היתה המעבדה העיקרית שלו שעל ממצאיה ביסס את השערותיו.

עם זאת, הוא לא היסס להעלות השערות מרחיקות לכת בעזרת דילוגים מחשבתיים, שהביאו אותו לגילויים מפתיעים ומקוריים ביותר, אך לעיתים גם לא מעוגנים באופן מוצק דיו בבסיס הידע הרב שעליו הסתמך.
האדם המתבונן 234161
השאלה היא גם מה טיב הספרות שהוא קרא ולא רק משקל הכרכים. ג'יימס פרייזר, למשל, שמוזכר במאמר כאחד המקורות של פרויד - ידוע באג'נדות האנטי-דתיות שלו. הוא כתב המון על מיתולוגיות ודתות שונות במטרה להוכיח שהנצרות היא אווילית. לכל אורך הספרים שלו אפשר למצוא את הטענה שכל הדתות שבעולם משתמשות באותם סמלים מטופשים, והנצרות לא שונה מכולם, כך שאין הבדל בין נוצרים נאורים לכאורה לבין אחרון הפגנים הברברים. אם זה סוג הספרות שפרויד מסתמך עליו, אין פלא שהוא משווה את ההתנהגות של חברות טוטמיות לנוירוטיות.
מקורות המידע של פרויד ל''טוטם וטאבו'' 234167
גם אם יש לך ביקורת על פרייזר, בשעתו של פרויד הוא נחשב לבר-סמכא גדול בגלל העבודה הראשונית רבת ההיקף שביצע בליקוט ובמיון פורה של דתות פרימיטיביות ואקזוטיות. כמו כן הסתמך פרויד על וילהם וונדט בנושא של פסיכולוגיה עממית; הוא ניזון מן הכתבים הפסיכואנליטיים של אסכולת ציריך של יונג, ריקלין ואחרים (אם כי ציין בגאווה שהוא חולק על שניהם למרות שיצא נשכר מהם) ובנושא מרכזי בספר, סעודת-הטוטם, הסתמך על רוברטסון סמית; כמו כן הסתמך על האנתרופולוג אדוארד בורנט טיילור, שיש הרואים בו את אבי האנתרופולוגיה המודרנית, ראי, למשל:
מקורות המידע של פרויד ל''טוטם וטאבו'' 234188
אני לא טוענת שפרויד הסתמך על מקור בעייתי ביודעין, והלוא פרייזר ממשיך להיות בר סמכא עד היום, לפחות בנושאים מסוימים. מה שאני טוענת זה שהתוצאה של הסתמכות על מקור בעייתי, גם אם בתום לב ובלי לדעת שהוא בעייתי, היא עדיין מסקנות לא מדויקות.

(הביקורת ''שלי'' על פרייזר, אגב, היא לא כל כך שלי אלא של אנשים כמו ויטגנשטיין, קית' תומס ורונלד האטון. אני קטונתי).

תודה על ציון המקורות הנוספים והקישור. אני קוראת עכשיו את ''טוטם וטאבו'' בעקבות סדרת המאמרים שלך, ונראה לי שהם יעזרו לי להשלים את התמונה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים