בתשובה לערן בילינסקי, 18/07/04 18:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה רע בזה שאדם יכול לשלוח חינם את השאלה "מה שלומך?" הוא תמיד יוכל להחזיר את התשובה "מה שלומך?" כל עוד אדם יודע את המחיר של שליחת הודעות ומה חינם ומה לא אין בכך דופי. ומי בכלל אמר שיהיה לאנשים יותר טוב לאכול סושי במסעדה מאשר מלשלוח הודעות SMS? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני לא רואה בזה משהו רע (בינתיים, עד שעוזי וראובן יסבירו לי מה אני מפספס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה אם אוכל לבנות אנלוגיה מתאימה: אתה עסוק, כן? עובד ביבמ או משהו. פתאום אתה רואה "בלבן" בביפר שלך - מישהו כותב באייל איזה דיאטריבה על טלאולוגיה, נגרים, כסאות וכאלה. אתה כמובן לא חייב לענות, אתה הרי עסוק. אבל בהפסקת הצהריים אתה מספיק לראות שמפרשים את חוסר התשובה שלך כהסכמה. טוב, אתה כותב תגובה קצרה " אני עסוק עכשיו, אנסה לענות בעוד כמה ימים". בערב אתה בודק שוב - חשכו עיניך, שכ"ג, בפתיל אחר, לא שם לב לתגובה שלך, ועושה פרודיות משוגעות על כל הנושא, ועל ההאלמות שלך. טוב, אתה סותם גם את החור הזה עם הפניה לתגובה ההיא. בשלב מסוים, זה פושט כאש בשדה קוצים, כי אף אחד לא שם לב לבקשת הדחיה שלך, *עד שאתה לא פונה אליו אישית*. זה גוזל ממך המון זמן, עד שבסוף אתה אומר "קיבינימט, שיפגע קצת השם הטוב שלי, אם אנשים לא מבינים מעצמם, אז מי אני שאחנך אותם". זה לא עולה לך כסף לענות לכולם, רק זמן עבודה, אבל החלטת לוותר על השם הטוב שלך כדי לעבוד. פה אין בעיה, עצם זה שאתה כותב באייל, אומר שהבאת את זה על עצמך, אבל מה *אני* אמור לעשות עם הSMS שמגיע מדוד שלי ? לענות לו? לא לענות לא ולתת לו להבין לבד שאני מתקמצן? לענות לו כאיוולתו כמו שיעקב מציע? הטבע האנושי אומר "לענות בנימוס", ועל זה הם מתבססים. זה אולי לא פלילי, אבל זה מרגיז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית מנסה פעם לאכול סושי (אמיתי, לא הזבל הכשר שמוכרים במקומות מסויימים), לא היית שואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית מקבל פעם מאה הודעות SMS ממאה חברים ביום אחד היית חוזר בך. אולי היית גם מתחיל לאכול כשר. תנסה פעם לעשות שבת אצלינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקטע עם הלעשות פעם שבת "אצלכם"? מה אתה חושב שיקרה- אנשים יראו את האור או משהו? לא, כי אני עשיתי. שבת כהלכתה. בשכונת גאולה אפילו. היה בסדר, רק קצת משעמם. והיה עיסוק מיותר ומוגזם סביב האוכל, בטענה המשונה שבשבת יש "נשמה יתרה" ולכן צריך לאכול יותר. ממתי נשמה צריכה אוכל פיזי? אה, ולא ראיתי שום אורות מיוחדים. נאדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תעשה שבת אצלי, ואני אעשה שבת אצלך. דיל? אבל שבת שבת, כולל יציאה לבית קפה (או איזו סושייה טובה), ואולי אפילו איזה סרט, אם יש משהו טוב. במינימום, נצפה יחדיו ב"משחק מכור" בטלוויזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא נחלק את זה ששה ימים אצלך ויום אחד אצלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. אז היום אחד אצלך יהיה יום שלישי, טוב? כי בשאר הימים אני עסוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני ללמוד חכמה יוונית? נאמר והגית בו יומם ולילה. מצא לך זמן שהוא לא יום ולא לילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'יקן! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעברית שפן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרנגול זה כשר - שפן לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אדם לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, יש כמה אנשים שיודעים יופי להעלות גרה... למרות שלרוב האנשים הללו הם גם איילים... אייל זה כשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כשר. דברים פרק יד פס ד,ה "זֹאת הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר, שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי, וְיַחְמוּר; וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן, וּתְאוֹ וָזָמֶר" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמתי לב שהרבה פעמים בתורה "כבשים" מוחלף ב"כשבים". האם צורת היחיד היתה "כשב"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויקרא מופיע "כבש" 15 פעמים (למשל "וְאִם-כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ", ד' ל"ב), ו"כשב" 9 פעמים (למשל "שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז כִּי יִוָּלֵד", כ"ב כ"ז). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כשב אוכל עשב, האם כבש אוכל עבש? אגב, רב מלים לא מכיר במילה "כשב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהרב שעשית לך אינו כל כל גדול בתורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביאליק כבר עלה על החרוז הזה: "שה בן כשב, אוכל עשב". עכשיו אני מבין סוף סוף מהיכן לקח הפואט את הליצנציה לצורה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כינית את האתר הזה "הָאַיִל הקורא" בכנס הבדויים, לא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, אני לא זוכר. נידמה לי שהזכרתי אותו בהגיות שונות אבל לא נסתמך על הגיה מוטלת בספק בשטף דיבור של טיפוס מפוקפק כדי להחליט בענייני כשרות, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בסושי כשר? אוקיי, צלופח זה באמת טעים, אבל אני בהחלט מסוגל לחיות עם סלמון-אבוקדו, או טונה אדומה עם קצת וואסבי (שני הרולים הכי פופולריים בארץ, אני מתרשם). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |