 |
"להגיד ששני הצדדים מרוויחים, זה נאיביות לשמה, הרי כשאני קונה מוצר צריכה אין לי רווח כלכלי מקניותו, אולי הפחתי למאושר יותר, אולי זה ממלא איזה צורך שלי אבל כלכלית בדכ"ך עם הקניה הפסדתי (ערך המוצר ירד אוטומטית לא?), אחרת היינו קונים כל היום ומתעשרים מזה. ואילו זה שקניתי ממנו שוב בפן הכלכלי הרוויח."
זה כנראה לא הכי קשור, אבל כשקראתי את הפסקה הזו נזכרתי ב"כינורו של רוטשילד" של צ'כוב, שבו הגיבור עוסק כל העת בעריכת חשבונות לגבי הפסדיו, ורואה שהוא מפסיד ללא הרף הון עתק. לאחר מכן הוא מגיע למסקנה שהמוות הוא הדבר הכלכלי ביותר האפשרי, ושאדם מת רואה לא הפסדים, כי אם רווח גדול ועצום.
בקיצור, לדעתי הנאיביות היא בשיפוט של כל עסקה על פי הרווח הכלכלי שיוצא לבעלי העסקה ממנה. "רווח" צריך להימדד לא רק בכמות הכסף שנמצאת לך בכיס, ואם לא מכירים בזה, דומני שבאמת קל מאוד ליפול לתפיסה שלפיה הכלכלה היא משחק סכום אפס אחד גדול. בסופו של דבר, מה שהופך את החברה שלנו היום ליותר טובה מהחברה של לפני מאתיים שנה היא לא כמות הכסף שיש לכל אדם בכיס, אלא איכות החיים שלו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש