בתשובה לדב אנשלוביץ, 16/05/01 18:00
אצלנו ואצלם 23448
קודם כל, בהחלט היה נחמד אם היתה לארה"ב דרך לסיים את המלחמה ללא שימוש בפצצות אטום, אך אולי זה לא היה המצב והפצצות שימשו כמפלט אחרון. זהו לא המצב בישראל.

מעשי בנות הברית בהירושימה ודרזדן אכן מצערים ואני בטוח שאמריקאים רבים סלדו מפתרונות אלה, אך הזוועה מתגמדת אל מול מעשי הגרמנים והיפנים, שרצחו עשרות מיליוני אזרחים ו-התחילו עם זה-. גם בנקודה זו המצב בישראל שונה - יש מחלוקת על "מי התחיל" ומי צודק, ומעשים רבים של הישראלים מצערים בדיוק כמו מעשי הערבים. בקרב הפלסטינים עדיין יש רבים שבסך הכל מוכנים להפסקת האלימות ולחזרה לשולחן, ואני לא בטוח שזה היה המצב במלחמת העולם.

ולבסוף, כנראה שבשנת 45 היתה הרגשה שאחרי שש שנים ועשרות מיליוני הרוגים, שום דבר כבר לא ישנה ושכדאי ליישם כל דבר שיכול לקרב את קץ המלחמה. גם בזה המצב אצלנו שונה - זרוק שלושת אלפים פצצות מרגמה על עזה ותגרום ל-פריצת- מלחמה, מצב גרוע בהרבה מאשר הקיים.

ועוד נקודה - אתה מציג את התמונה כאילו הפלסטינים תוקפים מטרות אזרחיות, ובכך "שוברים" את כללי הלחימה הטהורה, אך היו אלה הישראלים שבנו התנחלויות לא חוקיות, על פי כל קנה מידה (בינלאומי), על שטחיהם של הראשונים, ואפילו בהצעת ברק בקמפ דיוויד לא הוצע לפלסטינים לקבל את השטח האבוד. אני מסכים שבניית התנחלויות אינה שקולה לרצח אזרחים, ובכלל - כלום לא מצדיק אלימות, ואין כלל שאני מאמין בו יותר - אבל אל תטיף על "משחק הוגן", כי גם מדינתך לא פועלת לפיו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים