בתשובה לד''ר בר ביצוע, 14/07/04 15:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כי שידורי הטלויזיה שהם קולטים מארה''ב מציגים חיים הרבה יותר טבים ממה שהם חווים בקובה. למרבה הצער, אחרי שברחת מקובה כבר לא ירשו לך לחזור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין. החיים בקובה נהדרים והחיים בארה''ב הם חרא. זה מסביר גם את העובדה שהתומכים והיוזמים העיקריים של האמברגו על קובה הם קובנים לשעבר. הם כנראה רוצים להוריד את רמת החיים בקובה לרמה הנהוגה בארה''ב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו(בערך) באותו נושא:http://linux-on-line.net/downloads/fun/humorous-plus... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער, החיים הם הרבה יותר מורכבים כשמפסיקים לחשוב רק בשחור-לבן טוב-רע. למשל, אם אתה מתחשב בשני גורמים חברתיים משמעותיים לנושא ההתנגדות של הגולים הקובנים לקסטרו: א. ככל שהצדדים הניציים קרובים יותר זה לזה (למשל, כמו במקרה של מלחמת אחים או במקרה של עמים קרובים זה לזה), הסכסוך הוא הרבה יותר רגשי, אלים ואכזרי. ב. תסמונת המהגר המקצין: מהגרים רבים מעוניינים להטמע בחברה החדשה ככל שניתן ולכן הם מאמצים ערכים "פטריוטים" בצורה קיצונית יותר ונחרצת יותר: עולי בריה"מ הפכו למעוז המפלגות הימניות (שלא נכנעות לערבים), הגולים הקובנים הפכו למעוז השמרנות. מה עוד, שמדובר בקבוצה פעילה שעושה הרבה מאוד רעש, כמו נוער הגבעות למשל. לקובנים שבורחים מהאי "ונעלמים" בניו יורק או מהגרים לאירופה אין איזה שהיא נקודה קבועה שמרכזת אותם, ולכן אנחנו לא יודעים כמה מהגולים הקובנים נשארים במיאמי ועושים רעש על החוף, וכמה מהם פשוט ממשיכים הלאה לחיות את חייהם. מצד שני, אתה יכול להמשיך ולחיות בשחור לבן, להאשים את כל מי שלא מתאים לסד המחשבתי שקבעת לעצמך ולהרגיש שאתה תמיד צודק, בעל עקרונות המוסר הנעלים ביותר וכו'. זה כמו להרטיב במיטה - בהתחלה זה חם ונעים אבל אח"כ (כשהמציאות תתחיל להתפוצץ בפנים) זה יהיה רטוב ומסריח - אבל בטח גם אז תמיד תדע להאשים מישהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיום מיותר קצת. אני לא חושב שאחד מכם הפגין הרבה יותר פתיחות מחשבתית מהשני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיים הם אכן מורכבים אבל זה לא דורש הסברים כל כך נפתלים לתופעה ברורה כל כך. למהגרים הקובנים איכפת יותר משום שהם נולדו בקובה, יש להם משפחה בקובה והם מזדהים עם סבלם של אחיהם היושבים בקובה. את המקור לסבל הם מזהים, ובצדק, עם משטרו של קסטרו ולכן הם פועלים, בדרכם, לסילוק המשטר הזה. ההפרדה שעושים המהגרים הקובנים בין העם הקובני, איתו הם מזדהים, למשטר הקובני אותו הם מתעבים איננה אופיינית ואינני מכיר הרבה דוגמאות לכך. לא זכור לי שהמקסיקנים בארה"ב עסוקים יותר מדי בנסיון להטיל סנקציות על מקסיקו, גם הקנדים לא, וגם לא הישראלים... גם העולים החדשים מרוסיה אינם עוסקים בנסיונות לסכסך בין רוסיה לישראל. "אבל בטח גם אז תמיד תדע להאשים מישהו אחר." אני לא מאשים "מישהו אחר" אני מפעיל עקרון פשוט והגיוני. כל משטר, בכל מדינה, הוא האחראי הראשוני לרווחתם של האזרחים שלו. הדבר נכון בישראל כמו שהוא נכון בקובה. אם אזרחי קובה סובלים אזי הגורם לסבלם הוא, בראש ובראשונה, המשטר בארצם. האשמת האחרים היא לוקסוס השמור לדיקטטורים נוסח קסטרו ולאפולוגיסטים כמוך. אני משוכנע שאת מצבה הגרוע של ישראל אינך תולה במזימות ומעשי הערבים, אם יש מיתון או מלחמה האשמה היא בהנהגה שלנו. *שרון* יהיה המטרה לביקורת, לא אסד או מובראק או ערפאת משום שאלו הם, פחות או יותר, אילוצים שבמסגרתם פועלת ממשלת ישראל ותפקידה להוציא את המיטב מהמצב. במבט מבחוץ, אילו היית ישראלי בחו"ל, היית יכול גם אולי להאשים את כלל הישראלים בבחינת "תאכלו את מה שבישלתם", זאת משום שברור לכל אחד שההנהגה הישראלית נבחרת על ידי אזרחי ישראל (ולכן גם העוינות למשטר הישראלי תהיה נמוכה יותר, גם אם הוא מתנהג בניגוד להשקפתך). העויינות העזה שמגלים המהגרים הקובנים למשטר הקובני נובעת בעיקר משום שברור להם שאין בידי העם הקובני להחליף את המשטר הזה. הם מרגישים, בצדק, ש"גנבו להם את המדינה". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |