בתשובה לדביר, 21/07/04 12:00
פתיחות 234993
א. "לכאורה הייתי מצפה לראות את אמריקה הלטינית כעבור מאתיים שנות שכנות צמודה להגמון, גם כן שופעת בדמוקרטיה ליברלית ובכלכלה חופשית" – שכנות צמודה לאיזה הגמון? ארצות-הברית הגיחה ממעמד של כוח זניח בזירה העולמית למרכז הזירה רק בשליש הראשון של המאה העשרים. משך רוב התקופה (למעשה, עד לפני שלושים-ארבעים שנה) היא הייתה רחוקה ממדינות כמו ברזיל וארגנטינה לא פחות מאירופה.

ב. אם תעקוב אחר מצבן של המדינות השונות באמריקה הלטינית, תגלה כי ההטבה או ההרעה במצבן מתרחשת במקביל וביחס ישיר למידת הפתיחות והחירות הכלכלית שלהן. ארגנטינה, למשל, הייתה מדינה בעלת כלכלה חופשית יחסית עד לשנות השלושים (תחת שלטון האוניקאטו וה-UCR) ורמת החיים שם הייתה בהתאם גבוהה (שווה לערך לזו שבאירופה). אז הגיע הצבא והפרוניזם עם צעדים כמו שכר מינימום, בקרה על תנאי עבודה, הקפאת מחירים, הלאמת התעשיה והרכבות (בנימוקים פטריוטיים שונים). כתוצאה מכך, צללה ארגנטינה בתוך פחות מעשרים שנה (פרון הפך לשר העבודה בשנת 1943) למעמד של מדינה מהעולם השלישי.
בצ'ילה, הייתה המדינה נתונה תחת שלטון בעל נטיות סוציאליסטיות והלאמתיות בין 1964-1970 (פריי) ואחר כך תחת דיקטטורה קומוניסטית (איינדה). התוכנית כללה הלאמה של המשאבים הטבעיים, הבנקים הזרים, רפורמה אגררית, העלאות שכר ופיקוח על המחירים. התוצאה: אפס עליה בתוצר לאורך עשור שלם, אלף אחוזי אינפלציה, אזרחים רעבים ברחובות, נהגים שובתים בגלל היעדר דלק, וכדומה.
אחרי כינון הדיקטטורה של פינושה, הושלטה מדיניות כושלת ברוח סוציאליסטית, אך פינושה נטש אותה עד מהרה לטובת מדיניות כלכלית שאופיינה בנטיה מסוימת לכלכלה חופשית. התוצאה: בתוך עשרים שנה, ולמרות משבר איום בשוק הנחושת (שפגע בצ'ילה באופן טבעי) התוצר הלאומי הגולמי שילש את עצמו בתוך עשרים שנה.
הדוגמאות במדינות אחרות אינן מובהקות כל-כך, בעיקר בשל היעדר שלטון בעל מדיניות של כלכלה חופשית לאורך זמן. עדיין, אפשר להבחין בהשפעה ברורה של המדיניות כמו בפרו, שבה אחרי קפאון של 15 שנה בתמ"ג חלה עליה של 50 אחוז בו בתוך שמונה שנים (משנת 1990).

ג. "וזו עיקר טענתי שדרוש מיתאם בין רמות ההתפתחות השונות, ומה שטוב למערב, אינו טוב בדרך כלל לדרום." או, במילים אחרות, טוב למדינות עניות שידבקו בעוניין ולא ינסו לשאוף למה שמעבר ליכולתן. והכל, בלי להביא אפילו עובדה תומכת אחת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים