בתשובה לאורי פז, 21/07/04 22:57
האדם עושה את אביו לאל 235003
לעניין רציחת האב-האל, נראה לי שהמידע נשאב ממיתוסים, הקיימים עדיין, למעשי רצח אב-בין אלים.
ניסוחיו של פרויד תואמים מאוד את סיפור עליתו של זאוס, כפטריאך, אחד משלושה אחים, שכלל מלחמה באבותיהם הטיטאנים. מאבקי אב-בן, על שליטה, לאו דווקא בנקבות הרמון, היו קיימים, לפחות כעולה מההיסטוריה לגבי התנהגות בנים של בעלי עוצמה. למשל, הסיפור הקדום על דוד ובנו החפץ במלוכה, וידוע היה העניין שבהשפלה שבמשכב בן המלך עם פלגשי אביו.
ישנם סיפורים נוספים דומים, אבל אני סבורה שאפשר לראות אותם גם דרך משקפת כוללת של התבגרות (דבר לגביו בקהילות רבות קיימת טקסיות) וכניסה לחברה, אל מול הכוח הדומיננטי בחברה מהדור הקודם - ההורים.
אינני יודעת אם פרויד מתייחס לכך, אך חברות רבות מקיימות פולחן אבות. בפולחן זה, האבות שאינם עוד, ממשיכים לחיות בזכרון בניהם כדמויות בלתי מוחשיות אך בעלות השפעה, ואף מתן בטחון ועזרה.
על אף כל מידע זה, אין בכך לומר דבר לגבי קיומו של האל, שבאופן די פופוליסטי מתקשר להגיגים על התפתחות התפיסה האנושית (אולי מאז שוולטר אמר שהאדם ברא את האל...). האופן בו אנשים תופסים דברים, אומר מעט מאוד על הקיים. שאלת קיום האל לא תוכרע מתוך התבוננות בתפיסה האנושית, ממנה נבין רק מה סבור או איך תופס אדם את המצב.
מתח זה קיים בין תפיסת האל כישות על-יודעת אינסופית ולעד מתקיימת, ומגבלות גופו ותפיסתו של האדם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים