בתשובה למאור גרינברג, 12/05/01 13:02
הערה על טענה שגויה 23571
המרחק בין דו חיים ובעלי חוליות אחרים ובין בן אדם לקוף הוא גדול וההתפתחות איטית והדרגתית. אם כן, האם כל המינים שהיו בין המינים נשמדו ?
הייתי מצפה שלמספר קבוצות של בעלי חיים יהיו מינים שעוברים בהדרגה בין אחד לשני, בלי שצריך לדמיין מיני ביניים ביניהם, וההבדלים הכרומוזומליים ביניהם קטנים.

לבעלי חיים שונים Agents וקולטנים שונים, המותאמים ביניהם. כל שינוי קטן בהם הוא התמרה. התמרה "מקדמת" היא נדירה, ולכן כדי שחלבון מותמר בצורה "מקדמת" יימצא את בן זוגו הקולטן, אם בכלל, הוא יצטרך להתפשט בדורות רבים. עד אז לא יוכל לפעול, או שיפעל רק חלקית, וכשיפגוש את בן הזוג, יהיה זה רק באחד מצאצאי המותמר ! כך שיווצרו חלבונים רבים חסרי משמעות או הפועלים רק חלקית על חלבון אחר, שעיקר ההשפעה עליו היא מחלבונים אחרים, והרי אין הדבר כך.

דוגמא לניסוי ותעיה שאכן כן קיימים הם יצירת הנוגדנים בלימפוציטים. הלימפוציטים יוצרים, בהתמרות סומטיות, נוגדנים לכל אנטיגן אפשרי, כ-‏10 בשביעית עד 10 בשמינית. והנוגדנים העלולים לפעול כנגד הגוף עצמו מושמדים בתחכום מופלא ! (הגם זה אקראי ?), אך כמות החלבונים האחרים בגוף היא רק 10 ברביעית כפול 3, כולם בלי הקבלות מיותרות וחוסר תפקוד, וזו אינה דרך התפתחות של ניסוי ותעיה.

בנוגע לשאלה: איזה מספר קומבינציות אפשרי בעולם הביולוגי על ידי צירופים שונים של בסיסי גרעין, הרי זה דבר שיש לחוקרו, ובוודאי מספר זה הוא עצום, וככל שהוא גדול יותר, ההסתברות לסדר אקראי יורדת.
והנה בכתב העת נייצ'ר vol 409, p 1102 - מה-‏22 לפברואר 2001, מופיעה סקירה הטוענת שהסתברות היווצרותם של בעלי חיים מרובי תאים היא כה קטנה שאין להניח כי הם קיימים ביקום במקום אחר.
בעלי חיים מיקרוסקופיים אולי כן קיימים. האם אין זאת ראיה כי שאלתי הגיונית ?
הערה על טענה שגויה 23584
ראשית, אני ממליץ לך לקרוא את המאמר הבא
שיצא היום בסיינס:
הם בעצם מתייחסים לאותה הבעיה שאתה העלית במאמרך­
שאין הבדל מספיק גדול במספר הגנים כדי להסביר
את ההבדל במורכבות בין למשל שמר וזבוב

מה שהם מציעים זה שהמורכבות היא ברמת הטראנסקריפטום
כלומר מספר פקטורי השעתוק
מבחינה מספרית­ לנמטודה יש כ­500, לזבוב 700
לצמח 1500 ולאדם 2000 לפחות
כמו כן יש להתייחס גם לשחבור חלופי ועריכה שלRNA
בשמר רק 3 גנים עוברים שחבור חלופי, באדם­לפחות 35% מהגנים

וגם הם טוענים שאין כיום מספיק ידע כדי להגיע למסקנה חד­משמעית
צריך עוד הרבה לחקור ולהשוות עוד גנומים ופרוטאומים רבים

שוב לגבי התמרות מקדמות ואחרות­ מוטציה שתשנה לגמרי את צורת
הקולטן לדוגמה באמת תהיה כביכול חסרת שימוש
(למרות שיכול להיות שעכשיו הקולטן החדש יכיר מולקולה אחרת)
אבל אני שב וחוזר ומדגיש שלא כל מוטציה תגרום לשינוי דרסטי בחלבון
מספיק שינוי בחומצה אמינית אחת כדי שיהיה לך
קישור מעט יותר טוב, נאמר 10% יותר טוב כדי לקבל אפקט
ביולוגי "מקדם" כפי שאתה קורא לזה.
עדיף לקרוא לזה שינוי המגדיל את הסיכוי לשרידה
הערה על טענה שגויה 24409
המנגנונים הנוספים שמנית מפחיתים, לדעתי, את הסבירות של התפתחות אקראית. אם למשל נוצרים בתא אנזימים ומבנים הגורמים ל-slicing, סביר להניח שיווצרו חלבונים רבים המזיקים לתא או חסרי משמעות עד שיווצר חלבון המגדיל את הסיכוי לשרידה.
לגבי המאמר בנייצ'ר 23637
אני מצטער מאוד אבל הם לא טוענים שום דבר כזה
ואני מצטט:
Assuming a cellular basis of life elsewhere, the
passive trends towards increases in organismal size, complexity and diversity from some initial minima are certain to prevail in
any system.

לגבי המאמר בנייצ'ר 24412
אומנם המשפט שציטטת מוזכר בדיון שלהם, אבל מאחר שלדעתם הופעת בעלי חיים מיקרוסקופיים דרשה זמן של שלושה מיליארדי שנים, הם מסיימים את תמצית המאמר במשפט

The evolution of mobile , modular mega organisms might not be a universal pattern

מסתבר שהתפתחות המינים לא הייתה שווה לאורך
ציר הזמן, אלא באה ב"התפרצויות", שהגדולה בהן הייתה עם עלות בעלי החיים ליבשה.
אני חושב שתופעה זו מצביעה על הכוונה ביצירת בעלי החיים, הרבה יותר מאשר על התפתחות אקראית. דווקא נראה לי שבעלי חיים מותמרים היו יכולים להתפתח הרבה יותר בקלות במים מאשר ביבשה המצריכה מנגנונים חדשים לגמרי ומורכבים ביותר לעומת אלו שבמים (כגון עבור נשימה או תנועה).
נראה לי כי זאת טענה חזקה עבור בינה עליונה שבראה את בעלי החיים (למרות שלמדו על תופעה זו ממאובנים).
לגבי המאמר בנייצ'ר 24442
חשבתי שההתפרצות הגדולה ביותר הייתה דווקא "התפוצצות הקמבריון", לא?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים