מה??! 235846
לא הבנתי איך הלא-מודע מתפרץ לפתע אחרי 800 שנה. מה זה, דנ"א ויראלי? אני לא מבינה איך זה יכול להתרחש מעשית. לא היה ידע וסיפור בעל פה ואז פתאום התפרץ, מתת-מודע קולקטיבי של אדם בן 50, משהו בן 800 שנה? הוא לא היה צריך לחיות בתוך זה? המוח שלו בן 50, איך זה יכול להתפרץ פתאום מתוכו? יד אלוהים? לא מתאים לפרויד. מישהו יכול להסביר לי?
מה??! 235848
זה לא מאד מסובך. האירוע עיצב חברה, על תהליכי החיברות שבה, ששימרה את הפרמטרים הרלוונטים במשך 800 שנה. כמובן שהיא לא שימרה אותם "בדיוק", אלא כסדרה אשר מגמת שינוייה לבסוף נשברה עם היווצרותה הבלתי נמנעת של הדת.
מה??! 235854
כשאתה אומר את זה ככה, זה נשמע בסדר. אבל לא פשוט לי להאמין שכל העניין הזה לא היה תקשרותי מלכתחילה (כלומר, שאנשים דיברו על הנושא והזכירו אותו), ואם כן, אז לא מדובר בתקשורת שאינה מודעת. הנושא הלא-מודע, הוא שמפריע לי. איך הוא בדיוק עבר? האם הוא מניח שמשך מאות שנים אנשים כרעו על הברכיים ובכו, ולא ידעו למה? (אם זה עבר התנהגותית). ושזה התרחש בכל העולם? (אם זו הסיבה לטוטמים, אז גם להקרבת קורבנות בכלל). אין סיבות יותר פשוטות בנפש האדם, כאלו שקיימות גם היום, שיכולות להסביר דברים? בנאדם יכול היום להרגיש אשמה לא בגלל שום רצח אב אלא בגלל ש"לא מודע" חברתי מורה שהוא צריך לחיות או לנהוג בצורה שונה, ואיזה אב הרגו חיות אחרות שניתן להתנות אותן להראות ביטויים של אשמה?
מרקוזה מפרש מחדש את פרויד 236281
אם אני זוכר נכון, פרויד טוען בפירוש את הטענה (שהיום נראית לנו תמוהה) שלפרט יש זכרונות קולקטיביים (פילוגנטיים).

כתבתי עבודה סמינריונית על "ארוס וציביליזציה" המרתק של הרברט מרקוזה, ושם הוא "מציל" את פרויד על ידי שימוש במנגנון אחר לשימור הזיכרון הקולקטיבי: ב"טוטם וטאבו" מתואר כיצד הבנים רוצחים את האב ובחרטתם מכוננים מחדש את חוקיו וכך מקימים אותו לתחיה ברמה המופשטת של חוקי החברה; חוקי המוסר הללו, המבטאים אשמה מודחקת, מעצבים את החברה החדשה שנוצרת; כל פרט מפנים את תחושת האשמה הלא-מודעת על ידי הפנמת חוקי החברה.

{אני עצמי הדחקתי את העבודה הזו במשך יותר מחצי שנה, אז אני לא מתחייב לדיוק}
מרקוזה מפרש מחדש את פרויד 237092
זה היה אוקהם עם התער שלו שהציע ללכת על פתרונות פשוטים?
האמת, אני לא מתכחשת לכך שיש דברים בלתי מובנים מדעית. אבל אין פתרון יותר פשוט לתחושת האשמה של אנשים? אולי יש קשר לתוקפנות ופיקוח חברתי? (ועוד לא הזכרנו אמהות פולניות!)
מרקוזה מפרש מחדש את פרויד 237113
לי תמיד יש הרגשה שבסוף יתגלה שהכל קשור לכימיקלים ולפעילות חשמלית של המוח.
מרקוזה מפרש מחדש את פרויד 241273
מעניין, אם אכן יתגלה בסוף (נניח שיש סוף) שהכל קשור לכימיקלים וכולה, האם ימצא שימוש שאינו רק ספרותי לפסיכואנליזה. ובכלל מעניין כיצד גילוי כזה עשוי להשפיע על האמנויות הנארטיביות ‏1, כי בעולם עתידני כזה אולי לא יהיה מקום ליצירות כמו "החטא ועונשו","מגנוליה" וכולה.

1 האמנויות הנארטיביות אמנם התקיימו גם לפני הפסיכואנליזה, אבל לאחר שזו נוסחה נדמה כי עקרונות לפעילות האנושית המתוארת נניח בספרות (אצל שייקספיר, דוסטוייבסקי וכולה) והיות העקרונות הללו כה ברי הזדהות- הפכו גלויים. כאילו המהות האריסטוטלית קיבלה תוכן קונקרטי יותר.
עתיד הטיפול הנפשי טמון בכימיקלים? 241277
פרויד לא הוציא מכלל חשבון שהכל קשור בכימיקלים. ב-‏1932 כתב טיוטת "מבוא לפסיכואנליזה" ובאחת הפסקאות שם העלה את ההשערה שיבוא יום וחומרים כימיים ישנו את האיזון הנפשי ויעשו את התרפיה הפסיכואנליטית - שבשעתו ראה בה את הטיפול היחיד בנוירוזות - לדבר שאבד עליו הכלח.
עתיד הטיפול הנפשי טמון בכימיקלים? 241441
אני לא מבין: האם יש לנו בכלל ספק ש"הכל קשור בכימיקלים"?

אני מתרשם שכל מחשבה פילוסופית שאיכשהו מסוגלת לבוא בקהל היום חייבת להניח לפחות שיש הקבלה מדוייקת בין ההתרחשויות הנפשיות להתרחשויות המוחיות הפיזיות (אני לא טוען שההשקפה הזו נכונה, אלא רק שההשקפה המנוגדת לא מסוגלת להיאמר היום). במובן הזה, ברור שהכל כימיקלים. השאלה היא רק עד כמה מורכב הקשר בין הכימיקלים לרגשות, או האם יש לנו את היכולת המעשית ליצור את ההרכב הכימי שיחליף את העבודה הנפשית.
עתיד הטיפול הנפשי טמון בכימיקלים? 241454
תודה על המידע ואגב, סדרת המאמרים הזו היתה מהמעניינות שקראתי ברשת.

אולם עדיין מסקרנת אותי השאלה מה יהא מעמדה של התיאוריה הפרוידיאנית, ולא של הפרקטיקה הפסיכואנליטית, לכשיוכח בקריטריונים המדעיים ההגמוניים לתקופה כי "נפש" האדם אינה אלא כימיקלים, טרנסמיטורים ונוירונים? האם למשל יאבד את תוקפו התסביך האדיפלי? ומהן ההשלכות של ממצאים כאלה על הספקולציות של פרויד אודות כרונולוגיית התהוותה של התרבות? הלא באין "נפש" מתאווה (לרשת את מקומה של האם או האב, בהתאמה)- כשהפסיכולוגיה תהיה ענף נוירולוגי עם פרקטיקה כימותרפית ותו לא- מה יהא מעמדה של התורה הפסיכואנליטית? מיתוס פרימיטיבי?
עתיד הטיפול הנפשי טמון בכימיקלים? 242644
מדוע אם "נפש" האדם אינה אלא כימיקלים וכו', צריך לקרות משהו לתוקפו של התסביך האדיפלי?
מרקוזה מפרש מחדש את פרויד- עדכון 729567
אכן ״נבואתך״ התגשמה אך מספר שנים די גדול לאחר שכתבת זאת... יפה שהצלחת כבר אז לשער את העתיד. ראה למשל בקישורים הבאים:
וגם פה:
וגם פה:
מרקוזה מפרש מחדש את פרויד 237252
טוב, מרקוזה לא מתכחש לגורמים שאת הזכרת. למעשה, הוא מדבר בדיוק עליהם כעל גורמים לתחושת האשמה. ההליכה שלו (ושל פרויד?) ל"רצח האב" ול"שיבת המודחק בהיסטוריה" מהווה ניסיון למצוא את הגורמים לתוקפנות, לפיקוח החברתי ולאמהות הפולניות.
מרקוזה מפרש מחדש את פרויד 238389
לא קראתי את המאמר של מרקוזה, אתה יכול להרחיב?
מרקוזה מפרש מחדש את פרויד 238416
האמת היא שקצת מעיק לי להרחיב. אני מתעצל (ומתנצל).

אם תרצי אוכל לשלוח לך את העבודה ההיא באי-מייל, אבל הספר של מרקוזה (''ארוס וציביליזציה'') יותר מומלץ.
מרקוזה מפרש מחדש את פרויד 579640
אשמח לראות גם לקרוא אודות עבודתך
תודה רבה
shai.kauffman@gmail.com
מה??! 235851
תקראי את הפסקה שמתחילה ב"כשפרויד העלה השערות למרקיאניות ..." על למארק אפשר לקרוא ב http://www.ucmp.berkeley.edu/history/lamarck.html
מה??! 235856
כן, אלו בפירוש השערות למרקיאניות. אבל הללו נכחדו במידת מה, כי לא נמצא המנגנון המפעיל אותן (''האיך'', או אבני הבניין שלהן). בעוד שכאשר דרווין כתב את רעיונותיו הוא ציין בפירוש שאינו יודע להסביר את האיך התורשתי הזה, התיאוריה היום זכתה לאישורה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים