בתשובה לג. שמעון, 19/05/01 17:44
הבעיה של ערפאת 23610
אין בינינו מחלוקת על רוב העובדות. אני מאמץ בשתי ידיים את הניתוח המדויק של המצב וגם את רוב קביעותיך לגבי ערפאת, רק שאני סבור שחלק גדול מפעולותיו של האיש נגרמו לא עקב אופיו המחורבן או העובדה שעמוק בלב הוא אינו מעוניין להגיע להסדר של שלום עם ישראל, אלא משום שהאיש חי בקונסטלציה פוליטית שונה מאד מזו שלנו. ערפאת מוקף כידוע ב''יגאל עמירים'' מהתנועות האיסלמיות שלא יהססו לחסלו פיזית ברגע שייתפס בראייתם כבוגד, ולמעשה המילכוד הגדול ביותר הוא לכן שלו. חתימה על הסכם שיביא לסיום הסכסוך, אקט שהיה הופך כל ראש ממשלה ישראלי למלך המשיח בעיני רוב העם, עלול בקלות מאד להיות מתורגם לגזר דין מוות עבור ערפאת. כמובן שזו בעיה שעל ערפאת לפתור בכוחות עצמו ושהיכולת שלנו לעזור לפתרונה מצטמצמת לויתורים בנושאים שבראייתנו אינם מהותיים ובראיית הפלסטינים ייתפסו כנצחון, אך זו המציאות ועלינו להיות מודעים אליה.

אם תקבל לרגע לצורך הדיון את ההנחה שערפאת התנהג כפי שהתנהג מתוך אילוצים אמיתיים ולא כי הוא טרוריסט בנשמה, אין מנוס מהמסקנה הכאובה שהבעיה בכל זאת איננה טמונה באיש אלא במצב בו הוא נמצא ושאותו יירש כל מנהיג פלסטינאי אחר שיבוא במקומו. מובן שבמצב כזה התקווה למנהיג פלסטינאי בעל שיעור קומה שלא יפחד לעמוד מול הפלגים הקיצוניים גדולה מאד, אך אני לא משוכנע שישראל מסוגלת להביא להחלפתו של ערפאת במנהיג כזה ואני לחלוטין לא מסכים שסירוב חד-צדדי מצד ישראל להכיר בערפאת כבמנהיג העם הפלסטינאי הוא צעד בכיוון הנכון. שוב, הבעיה היחידה שיש לי עם הצעתך היא עם הצעד הספציפי של הוצאת ערפאת מהמשחק, לא עם הטענה שהיה רצוי שבראש הפלסטינאים יעמוד אדם אחר שמסוגל יותר מערפאת להגיע לשלום. בנוסף אני גם מאמין שלהתנהגותן של ממשלות ישראל השונות היה חלק משמעותי בהכנסת ערפאת למילכוד בו הוא נמצא כיום (ככה זה אצלנו, השמאלנים התבוסתנים), ושהפתרון לכך הוא במה שאני מגדיר כצעדים בוני-אמון מצידנו ושלצערי רוב העם שלי רואה בהם כניעה לאויב.

אם ישראל רוצה שלא יתייחסו אליה כאל גוליית, שתפסיק להתנהג כמו בריון עקשן. פינוי חד-צדדי של התנחלויות (אלה המבודדות, בתור התחלה) דרוש לדעתי היום יותר מתמיד, וחגיגות הניצחון הפלסטינאיות שצעד כזה יביא לא יפריעו לי לישון בלילה אם אדע שזה מאפשר הגדרה טובה יותר של גבולות זמניים בינינו לבינם ושבסופו של דבר זה יעלה את רמת הבטחון שצה''ל יהיה מסוגל לספק לתושבי ישראל. למעט ''הקפאת ההתנחלויות'', שאת דעתי על זה כבר כתבתי, לא שמעתי ממך כל הצעה נוספת לצעדים מסוג זה שיתרמו באופן ישיר לשיפור תדמיתה של ישראל בעולם בלי להתפשר על צרכי הבטחון האמיתיים שלה. יכול להיות שבהנתן חבילה של צעדים כאלה, אפשר יהיה לשקול גם הכנסת גלולה מרה שמטרתה דחיקת רגליו של ערפאת החוצה בתקווה שמישהו טוב ממנו יירש את מקומו. סתם ככה, באופן חד-צדדי ובנימוק שלדעתנו האיש הוא טרוריסט עם קבלות, צעד זה יגרום לדעתי לתוצאות ההפוכות מאלה שאתה מצייר וכפי שכבר כתבתי עלול להכניס לכאן בכוח שחקנים כבדי משקל שהצליחו עד כה להישאר בחוץ.
משחק מכור 23611
ישראל הכניסה עצמה לפינת הלא לבלוע ולא להקיא. פינוי התנחלויות היום הוא צעד הרה גורל שנושא עימו סיכון גדול - ההוכחה הנוספת שכוח עובד. בניגיוד לנסיגה מלבנון הצד הפלסטיני ימשיך בלחצו שילך
ויגבר.

סאדאת ניסה והצליח להראות שרק המקל החובט מביא לתוצאות, אך הוא יצא למלחמה שאת מטרוטיה המדיניות קבע והגביל מראש. היעדים הפלסטינים (אמנם לא של כולם) לא מוגבלים בנצרים, לא באריאל ויש שיאמרו לא ביפו.

יוצא, כמו שכבר טענתי רבות, שהמתנחלים הם כלי משחק בידי כל ממשלות יקראל לדורותיהן, אם כתוצאה של חישוב קר וציני, אם כתוצאה של בניית אשלייה עצמית.

בעשור האחרון נהייה ברור שעשרות אלפי אנשים ישלמו את מחיר הסכמתם והתלהבותם העיוורת לשמש פיונים המוקרבים על מזבח פוליטיקה קצרת רואי.
להעביר את הלחץ למגרש של ערפאת 23641
אסף,

לעניין שחקנים כבדי משקל אחרים שיבואו במקום ערפאת אדגיש שוב, שמבחינה תקשורתית בינלאומית אין כבד משקל מערפאת, ולא במהרה יקימו הפלסטינאים "אייקון תקשורתי" מסדר גודל כזה. ומבחינה צבאית כל כבדי המשקל האחרים כבר פועלים בשטח בחסותו.

כעת, בתכנית בחצי היום ברשת ב', דיבר פרופ' שלמה אבינרי. גם הוא הציע למנוע מערפאת לחזור לשטחי הרשות (הוא הציע לו לשתות קפה בקהיר). אני מקבל את הצעתו של אבינרי: "להתנות את חזרתו של ערפאת לשטחי הרשות בפנייה מפורשת מצידו לפלסטינים לחדול מהאלימות." אני מסופק אם ערפאת יודיע על הפסקת הטרור אולם דרישה חד משמעית שכזו תעביר את הכדור למגרשו ותחדד היטב את העובדה שהוא היוזם העיקרי של האלימות.

צעד כזה, שהוא לחלוטין בר ביצוע על ידינו, ועדיף בהרבה על "הפגזות בומבסטיות" - כלשונו של פואד שלא ניחן בשכל מבריק במיוחד - הפוגעות במעמדנו הבינלאומי, ישיג את המטרות שדיברתי עליהן בתגובותי הקודמות.

פינוי של התנחלויות מבודדות הוא רצוי במסגרת של הפרדה חד-צדדית, צעד שאולי נגיע אליו בחודשים הבאים (ראה גם תשובתי לעיל בעניין זה לרון בן יעקב.)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים