בתשובה לאורן אחד, 28/07/04 14:59
אמנם אני לא סטיבן וולפרם, אבל. 236341
עוזי ו. • בתשובה לאורן אחד יום ד', 28/7/2004, 15:08
בראשית ימי עתודאיותי נאספנו (כמאתיים עתודאים מכל איזור המרכז) לפעילות חשובה-מן-הסתם באחד מבסיסי צה"ל. ישבנו מעורבבים עד שנקרא אל הדגל. מסיבה לא ידועה, הקצינה האחראית רצתה שנסתדר בשורה, ונמיין את עצמנו בסדר עולה לפי המספר האישי.
זה לקח קרוב לארבעים וחמש דקות של בלגן. באותו זמן חשבתי לעצמי שלו היינו עומדים בשורה ופועלים כאוטומטים תאיים (השווה מספר עם זה שלפניך, השווה מספר עם זה שאחריך; וחוזר חלילה) היינו משלימים את המשימה בפחות מחמש דקות.
אמנם אני לא סטיבן וולפרם, אבל. 236374
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לעוזי ו. יום ד', 28/7/2004, 16:03
ואז הקצינה האחראית היתה צריכה לשבור את הראש אילו מטלות חדשות להטיל עליכם כדי להרוג את הזמן‏1. אולי היא היתה יכולה לשחק איתכם "life" חד ממדי.
______________
‏1- לפני משגרשים אותי המאייל ברצוני להבהיר שאני לא קורא להרוג אף אחד וגם לא מאשים את הקצינה שהיא התכוונה לעשות זאת.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות