בתשובה ליעקב, 30/07/04 11:37
Essay a minute 236792
(קטנוניות: דובר פה על האשמת נתניהו ברצח, ואילו אתה אמרת שהאשימו את בני בגין).

אינני יכול להתווכח עם איך בגין הרגיש בתקופה ההיא, אבל אני הבנתי את רוב האמירות הללו כתגובות של כעס וכאב, וקשה לי להאמין שמישהו חשב באמת שעל הליכוד לקבל מנייה וביה את דרך אוסלו. ההתנגדות הייתה להסתה שהופיעה פעמים רבות בהפגנות הימין, ולא עצם ההתנגדות של הימין לאוסלו.
Essay a minute 236995
אני חושב שמה שיעקב ניסה להגיד הוא שההתנגדות להסתה כביכול, היתה לרוב נגועה בהסתה חמורה כשלעצמה, וכללה התבטאויות לא דמוקרטיות למכביר.
Essay a minute 237121
הה, הסימטריה הקדושה. ה"התבטאויות [ה]לא דמוקרטיות למכביר" לא כללו גם רצח של ראש ממשלה ימני אחד, כמדומני. אני שייך לאלה שמאמינים בכך שהאוירה הציבורית שהיתה לפני הרצח תרמה לא מעט להתרחשותו, אבל אני מניח שהסדר הטוב מחייב אותי להוסיף "לכאורה" לפני האמירה הזאת, או להיות מוכן להגן עליה בבית משפט, אחרת אני מתבטא באופן לא דמוקרטי.
למען הסימטריה 237160
אם רק היה לימין איזה עם שכן פה בסביבה שאפשר לחמש אותו ובקריצת עיין לתת לו מטרות ...

כשלשמאל לא היה פטרנר כזה הם עסקו ברצח יריבים פוליטיים. היה להם אפילו תותח קדוש.
למען הסימטריה 239394
והימים ימי ראשית הקיץ, תרצ"ו.
נער אדמוני תם ויפה עיניים, שהתחנך עד עתה בדירה פועלית קטנה בת"א ובבית החינוך אצל אליעזר שמאלי, נחשף בשיעורי הספרות בתיכון "כדורי" לשיר חדש.
בנפש הצעירה והרכה של בן ה-‏14 מוטבע לראשונה הקשר
(פרי הגותו של משורר הימין הלאומני אורי צבי גרינברג) שבין תותחים לקדושה.
כמו אוהב הנוצר שורות שיר בליבו וממתין לרגע בו ידברן באוזני אהובתו, כך הוא ממתין 12 שנה, עד שההיסטוריה תזמן לו את הרגע המתאים לצטטן.

...ואנוכי אומר: ארץ נכבשת בדם.
ורק הנכבשת בדם, *מקודשת* לעם
קדושת הדם.

ורק ההולך אחרי *התותח* בשדה,
זוכה כן ללכת אחרי מחרשתו הטובה
על זה השדה שנכבש...

(אמת אחת ולא שתיים, אצ"ג, תרצ"ו)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים