בתשובה לewilde, 21/05/01 16:01
מקרה יפן 23722
א. העמידה בראש "שרשרת המזון" הפוליטית
ב. אני מצביע על כך שה"מחיר להחזרת השליטה בשטח" אינו בר-השוואה למחיר שנדרש מארה"ב לצורך השלטת משטר-כרצונה ביפן *לאחר שזו הובסה ונכנעה*.
ג. יש גורמים שמאד לא מעוניינים שהפלסטינאים יעשו מה שטוב בשבילם (מדובר בהכללות גורפות, אגב). לאף אחד (בעל-השפעה) לא הפריע שהיפנים יעשו מה שטוב בשבילם.
מקרה יפן 23725
א. הבנתי, אבל מה זה נותן להם שלא נותן לנו. ברוב זמן הכיבוש צה"ל שלט בשטח הלכה למעשה. יותר מזה, דווקא נראה לי שאחרי כיבוש מחדש, ניתן יהיה לגייס את האמריקנים למען רעיון שהם בעצמם יישמו הלכה למעשה ביפן, קוריאה איטליה וגרמניה בהצלחה רבה. במקרה כזה, זה יכל להיות פשוט יותר, כי האמריקנים בעצמם ישווקו ביתר קלות את הרעיון לאו"ם ולשאר העולם. אני מתחיל לחשוב שאולי בכלל כדאי להתחיל מזה, כלומר לגייס את ארה"ב מבחינה רעיונית.
ב. גם ב67 היו הפלסטינים במצב בו הובסו וניכנעו. את השאלה לגבי המחיר להחזרת השליטה, מאחר ובאמת אין לי תשובה על כך, הפניתי זאת פעמים אחדות לדב אנשלוביץ' ויובל רבינוביץ'. יובל הסכים שהמחיר גבוהה אך הוא לא חושב שהמחיר של אי-כיבוש השטחים יהיה נמוך יותר. כבר רשמתי לעצמי משימה לחקור קצת את הנושא ולנסות להגיע להערכות, אך טרם מצאתי זמן לכך.
ג. הצמרת הצבאית והקיסרות בהחלט לא היו מרוצים מנישולם מהשילטון, גם הם לא רצו שהאזרחים היפנים יעשו מה שטוב בשבילם, בין השאר - לסלק אותם מהשילטון ולהכריז על הקיסרות כסמל של המדינה שאין לו שום סמכויות. אבל האמריקנים שלטו באופן מספק על מנת להכתיב פרוז ודמוקרטיזציה.
מקרה יפן 23728
א+ב. אני שומר לעצמיץ את הזכות להתייחס מאוחר יותר.
ג. כלומר, אתה מציע שישראל תשלוט "באופן מספק" בכל העולם הערבי? הגורמים אליהם רמזתי בסעיף ג' מאז היווסדו הם בעיקר מדינות-ערב, לא הרש"פ והמיליציות השולטות כעת (הן נדונות בסעיף ב').
מקרה יפן 23742
א+ב. תגיב בזמן ובמקום שיראה לך.
ג. כמדומני, סעיף זה כולל בתוכו שני דברים. האחד (זה מה שהבנתי בהתחלה), הוא תמיכת מדינות ערביות באירגוני טרור על מנת לקיים את הלחימה ו/או התנגדות פאסיבית של מדינות ערב על ידי גינויי או"ם למיניהם, ולזה עניתי ב"שליטה מספקת על מנת לנטרל השפעות חיצוניות". הדבר השני (שהוא פחות סביר בעיני) הוא שמדינות ערב יחליטו לפתוח במלחמה עקב כיבוש השטחים מחדש. לדעתי, הסבירות הזו לא גבוהה, והתייחסתי לכך בתגובותי להפצצת המכם הסורי בלבנון. החלטה לצאת למלחמה היא החלטה אסטרטגית, סוריה לא תצא למלחמה עקב הפצצת מכם בלבנון (שהוא נראה לי חמור בהרבה מבחינת הסורים מאשר כיבוש השטחים). ברמה האסטרטגית, זה לא הזמן מבחינת סוריה ירדן או מצרים, גם משיקולי כוח צבאי ואולי גם משיקולי סיוע אמריקאי (כל פעם שערפת נוסע למוברק אני ישן פחות טוב בלילה). הכוחות האמריקאים במפרץ, מוסיפים כגורם שממתן את ההחלטות של מדינות המפרץ. הסיכון שהם ישתמשו בכיבוש השטחים כ*עילה*, נראה לי קטן. ראה איך סאדאת פתר את עצמו מהעניין בקמפ דויד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים