בתשובה לדב אנשלוביץ, 21/05/01 13:57
תוצאה בלתי נמנעת של ''השלום'' 23729
1. לא ניסיתי לטעון שאני חכם ממך, או שהגיונך וחוכמתך מוגבלים משלי. לשנינו (או לפחות לי) יש מגבלות מנטליות, בגלל זה אני קורא את מה שאתה ואחרים כותבים.
2. אם נלך לדוגמא מהטבע, כאשר עוקצת אותך דבורה הדבר הכי טבעי הוא לא להכות את הכוורת בכל הכח שיש לך (בהנחה שהכח שיש לך הוא זרועותיך החסונות).
3. התקפת המטוסים היתה בדיוק מה שרצו התוקפים להשיג, המטרה שלהם היא לערער את המצב, וכל התקפה לא חכמה של כל אחד מהצדדים משחקת לטובתם, לא פגענו במי שתקף אותנו אלא באנשים חפים מפשע.
4. "לפי פרסומים זרים" יש למדינת ישראל כח התקפה נגד אוכלוסיה אזרחית חזק בהרבה מהפצצות מטוסים רגילים.
5. לא ההתנצלויות מוציאות את העוקץ מהפעולה, אלא העובדה שהפעולה עצמה שיחקה לידי הטרוריסטים, בלי להביא לתוצאה אמיתית.
6. אם האויב ידע שכל פעם שהוא יזיז אצבע, ישראל תגיב בפאניקה, הוא יזוז (או לפחות ינסה לזוז) כמה שיותר.
7. דווקא לישראל יש אינטרס ברור שהעולם ישמע על הסיכסוך כמה שיותר ("22 מדינות ערביות לא דמוקרטיות מול מדינה אחת..." אתה כבר מכיר את זה בעל פה), אבל צריך לדאוג שלעולם יהיה סיבה להיות לצידנו (והפצצת חפים מפשע, ע"י כח צבאי של מדינה, היא הדרך הפחות מוצלחת, לדעתי).
8. לא הסכמנו על תיאורית הפיל שלך, ואני לא חושב שיש סיכוי שנסכים.
תוצאה בלתי נמנעת של ''השלום'' 23731
אני דברתי על החכמה רק משום שדברת על ''פעולות חכמות'', וכיון שדעתי על ''הפעולות החכמות'' ידועה לך, הסקתי את המסקנות לגבי דעתך על חכמתי.
לגופו של עניין אין לי מה להוסיף על מה שאמרתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים